מתרחק…כי מגיע לך טוב באמת! עונה 2-פרק 6

"נו אבל עוד שעה יש לנו טיסה ואני רוצה להיכנס לדיוטייייי" אמרתי לדור בעצבים..
"רגע חכי נו יש לך שעה מה את לא יכולה לעשות קניות שעה רבאקק?" הוא שאל בלחש ופתח את העיניים..
טרקתי את רגלי על המרצפות ודור נאנח..
"תקשיבי,שתביני שאני מוותר כאן על משהו גדול,אני עוד שנייה יכולתי לזכות בכרטיס חדר למחלקת VIP ואת מפספסת.." הוא אמר..
איןאין הטמבל הזה כבר שנתיים תקוע במכונה של הכרטיסיי גירוד ומצפה לקבל כרטיס גירוד עם כרטיס חדש לכיסאות VIP!
"בוא" אמרתי ומשכתי אותו..הוא לקח עוד כמה כרטיסים והתחיל לגרד..
נכנסנו לדיוטי פרי..
"טוב..בושם של ג'ס בושם של ג'ס" מלמלתי לעצמי ופתאום דור צרח..
"ייייעשששששששששששששש אעשששששששששששש אנאאנאנאננננ חיים של דורררר והתחת שלוווו זכינו בכרטיסים חדשים ל VIP נסיכהההה שליייי" הוא צרח כמו טמבל ולא הפסקתי לצחוק,כולם הסתכלו עליו במבטים מוזרים כאילו 'ילד,מה עובר על אמא ש'ך?'

"אמא שלי סבבה"הוא ענה והכניס את הכרטיס לכיס שלו.
המשכנו להסתובב בדיוטי פרי..
קניתי את 3 הבשמים של ג'סטין,עכשיו יש לי את סומדיי פעמים,גירלפרינד פעמיים ודה קי פעם אחתתת עם קרם (=
קניתי כמה חולצות,מכנסיים,כובע צמר,מסקרה חדשה..ועוד כל מיני שטויות..
וניחוש אחד מה דור הטמבל קנה…?
נכון,אוכל -_-

"טיסה 531,טיסה 531 נא לעלות למטוס" האישה בכריזה אמרה,ואני ודור רצנו ימהר..
"האמת,שזה דיי מוזר שילדים בני 18 עולים למטוס לבד וזה..אבל בתאכלס,היינו תקועים במערה שבוע וחצי+ ואתה חבר במוסד,סליחה הייתתתתתת,אז למי אכפת?" אמרתי שסידרתי את הכרטיסים של המטוס..
אני ודור,כמה שאנחנו נשמעים לא מסודרים,אז אנחנו הכי כן!
יש לנו תיקייה עם כל הפתקים,המפות,כרטיסים,מספרי טלפון וכו'…
אין לי בעיה שיחשבו שאנחנו מבולגנים או משהו,כן..?
אבל ני יודעת שאנחנו אחלוש בחלוש! (=
דור היה במלא טיסות,אז הוא הסביר לי כל כך הרבה על השדה תעופה והמטוס וזה שניראלי אני יודעת איפה נמצא כל פרט ופרט בשדה תעופה הזה יותר טוב מהמנהל שלו והקבלן שלו!

עלינו למטוס..סופסוף..
מה סופסוף?
אני מתה מפחד!
אני אחת הילדות הכי פחדניות שקיימות בכל העולם ומאדים!
אני מפחדת מהכל..
"דור אני מפחדת שהמטוס ייפול ויצלול לים!" אמרתי לו.
"טמבלית לא ייקרה כלום" הוא אמר וחייך.
"איך אני אמורה לסמוך עלייך?" שאלתי אותו..
"לא יודע..אני חבר שלך" הוא אמר וחייך חיוך מזוייף ודפוק.
"טוב" אמרתי ונאנחתי..
"רגע,מגישים כאן אוכל?" שאלתי אותו..
"כן.." הוא אמר..
"למה שלא?" הוא הוסיף..
"יופי אז בדוק אני יהיה רגועה..אין אני לא מפחדת מכלום!יש אוכל,למה מי צריך לפחד?" אמרתי והוא צחק כמו טמבל..
"מה אבל בנות עד כדי כך אוהבות אוכל?" הוא שאל..
"לא יודעת אם בנות..אבל אני אוהבת המבורגר,ועוף,ושניצל,ופיצהה" אמרתי וליקקתי את השפתיים..
הוא הסתכל עליי במבט מחוייך ואוהב כזה..
"מה?" שאלתי אותו..
"כלום" הוא אמר ויצא לו כזה כאאאלום מוזר כזה..
"נו.." שאלתי..
"לא יודע..את יפה שאת מדברת.." הוא אמר..
"די נו,נפלת בקסמיי" אמרתי לו כשחייכתי וליטפתי לו את הלחי שתי שניות והורדתי את היד ממנו.
"מזמן" הוא אמר והסתכל בחלון..
"אתה קסום" אמרתי..
"מאיהפ הבאת ת'יציאה האזאת?י'קסומה" הוא אמר לי..
"אני רוצה לישון..אתה יכול להעיר אותי שיביאו את האוכל בבקשה? שאלתי..
"כן..אבל עוד מעט ממריאים" הוא אמר ובדיוק שהוא אמר עוד מעט ממריאים הנהג התחיל להמריא..
התקרבתי אליו,והחזקתי לו ביד..הביאו לנו גם סמיכות כי בחוץ היה מאודמאוד קר,אז התכסינו..ונרדמתי..