מת בשנייה – פרק 3
התחלתי ללעוס את המסטיק ואז התיישבתי..
׳׳אז למה את פה?׳׳שאלתי
׳׳אני יכולה לשאול אותך את אותה השאלה..׳׳
׳׳אני פה בגללי.. בגלל מי את פה?״
״בגללו..״ היא ענתה, והיסתכלה לעבר החלק החשוך של חדר הבידוד.
****************************************************************************************************
עצרתי את הסיפור בשביל להסביר לכם מה זה חדר בידוד בעולם שלי.
אוסף על גבי אוסף של מנהרות לאחר מאות שנים יצרו מבוך מפוטל, רק מישהו אחד הצליח לצאת ממקום כזה.
קוראים לו בוב קורי.
*****************************************************************************************************
עכשו שהיסתכלתי עליה היא נראתה לי כמו אחת הסוהרות פה..אבל זה כנראה רק דימיון,
כי לסוהרת יש קעקוע של דרקון על הרגל, למרות שעכשיו הג׳ינס שלה ארוך…
אני בטח משתגע!
״אז כמה זמן את פה?״
״שלוש שעות. אתה שעתיים עשרים וארבע דקות ו….עכשיו שלושים ו…חמש שניות בול״
״מה עשית?״
״רצחתי את אבא שלי…ואתה?״
״רציני ויק..״
״גנבתי מליונים מהממשלה..״
״את רצינית?״ שאלתי בהפתעה.
״לא עשיתי כלום..״ היא אמרה והמשיכה ״ השאלה היא מה אתה עשית לטו ביסר?״
״מאיפה את יודעת מה שם המשפחה שלי??״ שאלתי בעודי מתרומם.
״ יש לי שתי אופציות לעשות את זה, או שתספר לי לאט לאט מה אתה עושה פה או שנעבור לאופצייה האהובה עלי.. איך זה?״ היא אמרה ובאוו הזמן הוציאה מהכיס שלה אקדח.
״ אף אחד לא נפגע, אולי תורידי את האקדח ונדבר?״ אמרתי.
״ אתה יותר פטתי ממה שחשבתי שתהיה..״ היא צחקה. ״כנראה עוד לא הבנת מי הבוס!״
היא אמרה וכיונה את האקדח לכיוון הרש שלי..
הדבר הבא שאני זוכר זה שהייתי עם עניים קשורות, הרחתי בושם בריח אפרסק והתעלפתי מהמכה בראש שקיבלתי.
תגובות (0)