נולדנו לאהוב-גבריאלה ואדם פרק 15

פרק 15
נקודת מבט דילן
"יאלה גבריאלה" צעקתי לה כשהיא בידיוק ירדה במדרגות אחרי שהיא התארגנה לעוד יום, האצתי בה כיוון שרציתי כבר להגיע למשמרת ולראות את מיה "אולי תהיה פחות שקוף?" היא צחקה עליי "על מה את מדברת?" העמדתי פנים שאני לא מבין אותה "אתה מת לראות כבר את מיה, על זה אני מדברת" היא עלתה על האמת "וזה רע?" שאלתי נבוך "לא מה פתאום, זה משמח אותי שטוב לך" היא חיבקה אותי והתחלנו לצאת מהאנגר "למרות שהייתי מעדיפה שזו תהיה מישהי יותר…מאותגרת שכלית, אבל טוב, מה שיוצא אני מרוצה" היא הוסיפה בציניות, חייכתי ועלינו על האופניים "תראי, יכול להיות שהיא הסכין הכי חדה במגירה… אבל אני אוהב אותה באמת, היא עדינה,חמודה ורגישה…בחיים לא הרגשתי ככה" עניתי מאוהב, כמו דמות ראשית מאיזה סרט וגבריאלה חייכה למשמע הדברים שלי "טוב זה עובר את גבול החמוד ונעשה קיטשי" היא אמרה והתחלנו לנסוע לאחוזה.
נכנסו לבית וגבריאלה הלכה להתלבש, אני יצאתי לחצר הגדולה איפה שחונות המכוניות, הורדתי חולצה והתחלתי לנקות את הרכבים עם הצינור, הברקתי אותם טוב והבטתי אחורנית כל פעם מחדש..לראות כל פעם איפה מיה, אבל אז המשכתי בניקיונות בצורה רגילה כשראיתי שהיא לא מגיעה… עד שהרגשתי יד קטנה שמלטפת לי את הגב, הסתובבתי וזו הייתה מיה, היא הייתה כל כך יפה היום, היא התלבשה בצורה מהודרת ויוצאת דופן, ידעתי שזה למעני אבל לא רציתי להביך אותה… "מה קורה עם החבר שלי?" היא שאלה ונישקה אותי בשרירי הגוף "חבר שלך עובד" אמרתי לה והמשכתי לנקות את הרכבים "אוקיי" היא ענתה, הסיטה לצד את הצינור וסובבה אותי אליה בעדינות "ואם הבוסית המהממת שלך תתן לך חצי שעה הפסקה… ונעלה אליי לחדר ונשחק לנו קצת" היא אמרה לי בהתגרות ולא יכולתי להפסיק לחייך, רצו לי דימיונות בראש על מה שיכול לקרות "הייתי שמח יפה שלי, אבל אני באמת חייב לעבוד" אמרתי לה ונישקתי אותה "טוב, אז אני אעזור לך" היא אמרה אחרי כמה שניות והורידה את העקבים לרצפה "מה את עושה?" שאלתי צוחק ולא מבין, היא לקחה ממני את הצינור ושטפה את הרכב "עוזרת לך" היא השיבה כשהיא ממשיכה לנקות "סליחה? זה לא הורס לך את הציפורניים?!" לעגתי לה "אתה ממש מצחיק היום" היא ענתה טיפה כועסת והשפריצה עליי מים "אני מבין שאת רוצה להילחם?!" צחקתי איתה ולקחתי את הצינור מהיד שלה במהירות..השפרצתי עליה מים והתפתחה בינינו מלחמת מים ארוכה, עד שבסופה עזבנו את הצינור בצד, הרמתי אותה בידיים שלי כמו תינוקות והסתובבנו רטובים באמצע החצר "אני אוהבת אותך" היא אמרה כשנעצרנו "גם אני אותך" השבתי לה והתנשקנו נשיקה ארוכה של כמה שניות "סליחה מה קורה פה?" נשמעה צעקה גברית וזה היה אדם, שנינו חשנו בהלה וישר היא ירדה מזרועוציי "אה לא אני רוצח אותך" אדם צרח והתקדם לריב איתי, ובזמן שמיה ניסתה לבלום אותו "מה אתה מנשק את אחותי משרת מטומטם?!" הוא צעק עליי באיום עם אגרוף באוויר "אדם אתה מוכן להפסיק" מיה צרחה עליו בחזרה כדי למנוע קרב מיותר "ואת עוד מגנה עליו?" הוא כעס ולא הבין "את לא מבינה שהוא מנצל אותך?" אדם צעק עליה בחוסר אונים, ניסה להוכיח לה משהו שלא קיים "אל תצעק עליה" הרמתי עליו את הקול וחיבקתי אותה מאיור "אתה שומע את עצמך?" הוא התחיל לגחך "אתה תגיד לי איך להתנהג עם אחותו?" הוא אמר ודחף אותי אחורה "אני עצמאית כבר, אל תתערב לי בחיים" מיה התגוננה בפני אדם "עצמאית? על מה את מדברת את בת 16 הוא בן 19 והוא עובד פה גם" אדם ענה לה מתוסכל "גם גבריאלה עובדת פה" מיה השתיקה אותו פתאום ולא כל כך הבנתי "סליחה? מה גבריאלה קשורה לסיפור הזה?" שאלתי בחשדנות "כן, גם אני הייתי רוצה לדעת מה אני קשורה " גבריאלה אמרה משום מקום, מתקרבת אלינו "כלום את לא קשורה, ואתה, תשחרר מאחותי" אדם צעק עליי עם אצבע מאיימת "אל תתערב לי בחיים, וכדאי שתקבל את העבודה שאני ודילו ביחד" מיה אמרה והוא התחרפן מעצבנים "בחלומות שלך!" הוא צעק עליה "לכו נו, אני אטפל בו כבר" גבריאלה אמרה כשהיא עמדה לידנו

נקודת מבט גבריאלה
"את תטפלי בי? מה תעשי? תברחי כמו אתמול?" אדם ענה לי בציניות אחרי שמיה וידלן יצאו
"מה יש לך? למה אתה לא מסכים שהם יהיו ביחד?" שאלתי לא מבינה "ככה, כי זו אחותי הקטנה, אני לא מוכן שהיא תהיה עם כל אחד" הוא ענה לי עצבני ובעט בכיסא שהיה לידו "דילן לא כל אחד,דילן מיוחד" אמרתי לו כועסת טיפה שככה הוא משמיץ את חבר שלי, כי אני מכירה את דילן הוא הגבר הכי גברי שיש "כן ממש מיוחד, מתחיל עם ילדה בת 16… פדופיל התכוונת" הוא ענה לי זועם והתיישב על הספסל הקרוב "חבר שלי ממש לא כזה, אני מכירה אותו מתמיד, הוא מכבד נשים ולא כמוך, מחליף אותן כמו גרביים" עניתי לו בטון גבוהה, הוצאתי את הכעס שלי על אדם בגלל מה שקורה בינינו, התעלמתי לשנייה מהסיפור של מיה ודילן. היה כמה שניות של שקט ופתאום הוא אחז את הראש מעצבים… התיישבתי לידו והנחתי באיטיות יד על הרגל שלו, זו שהייתה הכי צמודה לשלי "באמת…אני מכירה את דילן, הוא לא כזה, הוא ישמור עליה" הורדתי את הקול והוא הסתכל לי בעיניים עמוק "אין לי כוח יותר לבעיות בחיים" הוא אמר מיואש וליטפתי אותו בפנים…חייכתי שהוא מקנא ככה לאחותו ושומר עלייה, לא עברה שנייה מאז שמבטינו הצטלבן והוא נישק אותי…כמובן שזרמתי עם הנשיקה הכל כך יפה זו "אני אוהב אותך" הוא אמר כשהתנתקנו מהנשיקה וציפה שאני אשאר לצידו, שאני אחזיר לו את אותה התשובה…אבל עשיתי ההפך, אני הלכתי למעקה להסתכל על הנוף שמשקיף, הרגשתי צורך לשקט פנימי שרק נוף יכול להביא לי והוא בא מאחורי, הוא החזיק אותי מהאגן "בואי נהיה ביחד וזהו" הוא לחש לי באוזן והסתובבתי אליו, הבטתי בו ורציתי להגיד שכן, רציתי לקפוץ לנשיקה נוספת…אבל המציאות הכתה בי כרגיל "לא, אתה לא מבין פשוט" אמרתי והתרחקתי ממנו "מה?" הוא התעצבן "אתה לא מבין שזה בלתי אפשרי? אנחנו שני עולמית שונים, תסתכל עלינו, תראה איך אתה לבוש ותראה איך אני לבושה, תראה את אורח החיים שלנו, את הדרך שבה אנחנו מדברים, את הסביבה שלנו… הקשרים הרומנטיים הבלתי אפשריים האלו פועלים רק בסרטים" ניסיתי להסביר לו את המצב "מה את רוצה שאני אעשה תגידי לי! אני אמכור את הבגדים שלי? אשרוף את הכסף שלי? תגידי לי מה?" הוא כעס והתקרב טיפה יותר לכיווני "לא!! אל תהיה טיפש, זה ממש לא מה שאני רוצה" צרחתי עליו בחזרה, הייתי מתוסכלת שהוא ל מצליח להבין "אני יודע שזה לא מה שאת רוצה, אבל לפי ההתנהגות שלך אותי את לא רוצה" הוא השיב לי כועס והגביר את הטון שלו "לא, אתה לא מבין" עניתי בחוסר אונים אוחזת את הראש ומביטה לצדדים "את אוהבת אותי?" הוא שאל זועם "כן אב.." התחלתי לענות עם טון גבוה והוא נישק אותי נשיקה אגרסיבית ופראית, הוא בלע לי את הפה והכניס את הלשון שלו וכתגובה הכנסתי את זו שלי… הוא תפס אותי מהמותניים והתכופפנו תוך כדי הנשיקה, יד אחת הוא הכניס מתחת לשיער שלי וביד השנייה אחז אותי מהאגן..עוד שנייה נפלנו,עד שלבסוך השתחררנו מהנשיקה שלנו, והחיוך לא ירד לי מהפרצוף, לא יכולתי להסתיר את זה ממנו "אני אוהב אותך, באמת" הוא אמר ממשיך לאחוז לי בפנים עם היידים "גם אני, אבל…" התחלתי להגיד שוב את החששות שלי "שום אבל, נמאס לי מהאבל, אנחנו ביחד" הוא קבע עובדה.

נקודת מבט אדם
"טוב היום בערב את באה איתי" אמרתי לגבריאלה כשהתיישבנו בספסל אחרי הנשיקה שלנו "לאן?" היא שאלה לא מבינה ומחובקת איתי "את כבר תראי" אמרתי בתחמנות ונישקתי אותה "אין בעיה, רק לא לאיזה מסעדה פלצנית כי אני לא אעמוד בצביעות" היא אמרה וצחקתי "לא אל תדאגי את תמותי על זה" אמרתי לה והתנשקנו שוב "טוב אני צריכה לחזור לעבודה" היא התנתקנה ממני ועמדה ללכת "רגע, את לא רוצה שנעשה משהו אחר?" רמזתי לה ונישקתי אותה בצוואר כשאני כורך את היד סביב המותן שלה ולאט לאט ירדתי מטה "לא רגע" היא אמרה וזזה אחרונית "לא…אל תעמידי פניי היסטרית עכשיו" אמרתי ביקשתי ממנה מיואש "לא אדם, ברצינות, אני בחיים לא הייתי בסיטואציה כזו.. מה שהיה אתמול בלילה זה הכי קרוב שהיה לי" היא התחילה להגיד ולא הצליחה למשיך "את רוצה להגיד לי שאת בתולה?" שאלתי בחיוך, זה הקסים אותי שמשיהי כמוהה שמשדרת עוצמה, חוזק וביטחון בחיים לא הייתה בסיטואציה כזו אינטימית "כן, אני בתולה ואני לא מבינה מה מצחיק… אני ממש לא מתביישת בזה" היא התחילה להתגונן בפניי ולהרגיש חוסר נעימות "תרגעי, זה בסדר לא אמרתי שזה רע" אמרתי וחיבקתי אותה.