נולדנו לאהוב-גבריאלה ואדם פרק 20

פרק 20
נקודת מבט מיה
"את שרה בספרדית?" שאלתי את גבריאלה בהתפעלות כשירדתי עם דילן במדרגות עד שהגענו אלייה "כן למה?" היא שאלה לא מבינה והסתכלה עליי "אם תגידי שזה המוני מידיי, וולגרי…אז עדיף שתלכי כי אני ארטיב אותך באקונומיקה" היא הוסיפה בהתגוננות וצחקתי ממנה "לא, תרגעי פסיכית" אמרתי לה והתקדמתי אליה כשהיא בידיוק שתתה כוס מים "אני ואח שלי גם יודעים ספרדית, ברמה של שפת אם, הרו אבא שלי הוא שגריר ישראל בארגנטינה, והוא התעקש מגיל קטן שנתיישב לידו ונלמד את השפה כדי שבביקורים נסתדדר שם" סיפרתי לה והיא חייכה חיוך לא מבין "ומה אני אמורה לעשות עם המידע הזה?" היא שאלה ודילן צחק "גבריאלה, זה ברור" דילן אמר והתחלתי לצחוק, כי גם הוא לא ידע מה התכנון שלי "מה היא באמת אמורה לעשות עם המידע הזה?" דילן שאל לא מבין אחרי שהפסיק לצחוק, וגבריאלה ואני התחלנו לגחך "זה אחר כך אני אגלה לכם" אמרתי להם בזדוניות ושמעתי צלצול בדלת "חכו פה ואל תזוזו" אמרתי להם והלכתי לפתוח את הדלת, זו הייתה היא הבחורה השנייה כביכול של אדם, הזמנתי אותה כדי להוציא ממנה את האמת בדרכים שלי, ידעתי שזה מזימה ושקר "היי מתוקה, את נראית מדהים כמו תמיד" היא אמרה לי עם נשיקה בלחי וזרמתי איתה, ידעתי שהיא מנסה להתחנף "גם את מהממת, תחכי לי למעלה אני אפנק אותנו בשייקים" השבתי לה והיא עלתה למעלה, לחדר שלי. נכנסתי למטבח בשקט והתקרבתי אליהם "בואו מחוץ לדלת של החדר שלי ותשמעו את השיחה" אמרתי להם בלחש, לוודא שהכל נשאר בינינו והם לא הבינו אותי "שיחה עם מי?" גבריאלה שאלה לא מבינה "עם הבחורה הזו של אדם…או כמו שהיא טוענת לפחות" עניתי להם תוך כדי שאני מכינה את השייקים "אה לא, את רוצה לעזור לי ואת מביאה אותה לפה? את ממש מוח בוטן!" היא אמרה לי כועסת והתקדמה אליי "גבריאלה אל תהיי סתומה, בבקשה רק היום תפעילי את המוח, אני אוציא ממנה מידע, בואי לחדר לשמוע וזהו" קבעתי לה ועליתי למעלה בשקט עם השייקים והם עלו ישר אחריי.

נקודת מבט גבריאלה
אני ודילן הגענו לדלת אחרי שמיה התעקשה והתחלנו להאזין לשיחה שלהן "איזה מהממת את, דומה לאדם" הזקנה הסתומה התחילה להגיד למיה "רואה שהם מכירים?" לחשתי לדילן עצבנית, הספיק לי המשפט הקטן שלה כדי לקנות סופית את הסיפור "חכי בסבלנות" הוא לחש לי והרגשתי שאני מתפוצצת מעצבים "כן, למזלי רק במראה ולא באופי" מיה אמרה לה והן צחקו "בידיוק חזרת ממילאנו לא? ראית בטח את העיצובים הכי שווים" מיה אמרה לה בהתלהבות ואני הרמתי שפה לדילן "טוב איבדנו אותה, הבלונד היה חייב לחדור למוח בשלב כלשהו" אמרתי כנועה ועמדתי ללכת מהאזור, אבל הוא בלם אותי "את מוכנה להיות יותר סבלנית?" דילן שאל אותי בחוסר סבלנות ונשארתי שם "כן, את האמת שהדברים שם מהממים, העיצובים מדהימים ברמות" היא ענתה לה והן התחילו לצחוק "טוב, את בטח יודעת שזימנתי אותך בגלל אח שלי" מיה אמרה לה וסוף סוף ראיתי אור בקצה המנהרה, סוף סוף היא מתחילה לדבר "כן, האח המושלם שלך" היא ענתה לה ורציתי לקלל אותה אבל דילן סתם לי את הפה לפני שאני אפלוט קללות בקול רם והיא תשמע "כן אבל בואי ניגש לעניין, הטריק שעשית למשרתת שלנו" מיה אמרה וצחקה "על מה את מדברת?" היא שאלה לא מבינה "אתה רואה" אמרתי לדילן אחרי התשובה שלה, והוא החזיק אותי כדי שאני לא אלך "אל תדאגי, אני יודעת הכל, אבוש סיפר לי לפני שהוא נסע שזה טריק שלכם כדי לעבוד על המשרתת שלנו…ולמען האמת אני שמחה שזה קרה, אח שלי והמשרתת זה בושה למשפחה שלנו, אנחנו צריכים בשבילו מישהי כמוך" מיה אמרה לה וצחקקה כמו פקצה "נראה לי שהחברה שלך רוצה שאקצר לך את משך הקיום" אמרתי זועמת למשמע הדברים שהיא אמרה "די גבריאלה, זה משחק הכל, תקשיבי" דילן ביקש וגרם לי להתרכז ולהקשיב "את האמת שכן" הבחורה התחילה להגיד והתחלתי לחוש בהלה, בלעתי את הרוק שלי"זה באמת היה טריק גאוני" הבחורה הזו צחקה ואני שמתי את היד על הפה, הרגשתי מטומטמת ובעיינים שלי עלו כבר דמעות של חרטה, כאלו שלא שלטתי בהן "היא האמינה לדבר הראשון שאבא שלכם אמר לה…ככה זה שאת מהרחוב ולא מספיק מתוחכמת" היא אמרה מרוצה מעצמה והעצבים שבי גברו, רציתי להרוג אותה פשוט… נכנסתי בעצבים לחדר שלהן ומשכתי אותה מהשיער בזמן שהיא צועקת כמו מפגרת "אני אראה לך מזה לא מתוחכמת" אמרתי לה בניסיונות לחנוק אותה "בהמה" היא צעקה עליי ודילן הפריד אותי ממנה "את בן אדם דוחה" אמרתי לה והיא צחקה "יכול להיות, אבל את לא מתארת לך איך לפני שנה הוא ואני העברנו לילה קסום ביחד" היא אמרה ברשעות לא יאומנת ויצאה מהחדר, נותרנו שם אני דילן ומיה "אני מטומטת, אני מטומטמת ושוב פעם מטומטמת, מה עשיתי?" אמרתי מתחרטת וישבתי על המיטה, אחזתי בראש שלי "טוב על זה אני לא אתווכח איתה" מיה ניסתה להקליל את האווירה "זה לא מצחיק, אתם קולטים מה עשיתי? אני נפרדתי ממנו לחינם בלי שהוא עשה כלום" אמרתי כועסת על המצב ובמיוחד על עצמי "בסדר טעית, אבל אפשר לתקן" דילן אמר לי והתיישב לידי "לתקן? אי אפשר לתקן דבר כזה, אני העדפתי להאמין להכל חוץ מאשר לו" זעמתי על עצמי "נכון טעית, אבל הוא אוהב אותך עדיין, ואת אותו, אז מה תוותרי פשוט? תתני לו להמשיך להיות עם בנות לילה אחרי לילה? לא תלחמי על זה?" מיה שאלה אותי והרגשתי חסרת אונים "לא יודעת כבר… באמת" אמרתי ביאוש וחוסר אונים "את תתקני את זה" דילן אמר וחיבק אותי "איך?" שאלתי לא מבינה "עם קצת עזרה מהחברים שלך" מיה אמרה בזדוניות ולא הבנתי "בואי" היא אמרה ומשכה אותי למטה, לסלון, היא הלכה למערכת המוזיקה לשים שיר ולא הבנתי מה היא עושה "אין לי מצב רוח לרקוד" אמרתי לה מצוברחת והתיישבתי "גבריאלה שאני מכיר בחיים לא מורידה את החיוך מהפנים גם אם העולם מתמוטט, אז בגלל גבר?!" דילן שאל שאלה רטורית והרים אותי מהספה "זה לא סתם גבר" אמרתי לו והוא צחק "אף פעם לא התאים לך קטשיות ודרמה, אל תתחילי עכשיו" הוא אמר וצחקתי, השיחה בנינו נעצרה כשמיה שמה את השיר "whit a little help from my friends" גרסת הביטלס, הייתי מופתעת שהיא בכלל מכירה את השיר הזה, אבל בכל מקרה שרנו אותו כולנו ביחד ורקדנו. "היה טוב לא?" דילן שאל כשהתיישבנו מתנשפים אחרי שסיימנו לרקוד "כן, אני גם מתה לדעת איך תינוקת מפונקת כמוך מכירה שיר כזה?" שאלתי אותה לא מאמינה "אל תזלזלי בי, יש לי ידע במוזיקה" מיה אמרה לי "לך?" לעגתי לה בגיחוך "טוב תמשיכי לצחוק עליי, נראה מי יספר לך על התוכנית שלי" היא אמרה לי בהתגרות "את חושבת שאני צריכה אותך כדי לבקש סליחה מאח שלך?" שאלתי אותה והאמת שכן הייתי צריכה אותה, ובידיוק אדם נכנס חזרה מבית ספר "אוקיי בהצלחה" היא צחקה כשהיא הסתכלה עליו ועמדה ללכת "לא רגע" אמרתי לה והזזתי את הרגליים והידיים בלחץ כי לא ידעתי איך לבקש ממנה עזרה, שנאתי את התחושה הזו שעושים לי טובה "כן,אני שומעת" היא אמרה בשילוב ידיים ומחייכת "בסדר" אמרתי לה וגירדתי את המצח "בסדר מה?" היא שוב צחקה, ציפתה לשמוע אותי "אל תקשי עליי" אמרתי לה והיא שוב עמדה ללכת "בסדר, בסדר, אני צריכה אותך ואת העזרה שלך ואת התוכנית הגאונית שלך" אמרתי לה והיא צחקה עם דילן שחיבק אותה "אין על החברה החכמה שלי" דילן אמר ונישק אותה המון נשיקות קטנות בלחי "טוב את הנשיקות שלכם אחר כך אם אפשר, בואו" אמרתי להם ודחפתי אותם לכיוון המטבח כשאני מסתכלת אחרונית לראות שאדם לא מגיע במקרה.