נולדנו לאהוב-גבריאלה ואדם פרק 6

פרק 6
נקודת מבט אדם
"אני צריכה לעשות שיעורים" לורן, תלמידה מכיתה ט" אמרה לי כשנישקתי אותה בצוואר בסוף יום הלימודים "אני גם רוצה לעשות שיעורים… אבל מסוג אחר" לחשתי לה עם חיוך זדוני, לקחתי לה את היד ועמדנו להיכנס לרכב שלי "רגע אדם" היא עצרה אותי לפני שנכנסו "אני לא רוצה לשמוע לא" הוריתי לה תוך כדי נשיקה לפני שהיא הספיקה עוד להגיד משהו והיא צייתה לי כמו כולן… כאילו יש מישהי שיכולה להתנגד לי.
הגענו לבית שלי, וראיתי שאמא שלי לא נמצאת בבית ואחותי בטח באיזה שופינג…הבית כולו שלי חוץ מהמשרתים שלא נחשבים בכלל, עלינו במדרגות לקומה השנייה תוך כדי נשיקות, הייתי כל כך מרוכז שלא שמתי לב לשום דבר אחר, פתחתי את הדלת במהירות וסגרתי אותה עם הרגל בלי לנעול, שכחתי את הפרט החשוב הזה.. התיישבתי במיטה והושבתי אותה עליי "אני קצת מפחדת" היא אמרה לי ועצרה את הנשיקה "אל תפחדי, אני אוהב אותך ואני לא אפגע בך..רק תקשיבי לכל מה שאני אומר לך" הוריתי לה כשאני מצמיד אותה אליי קרוב יותר עם היד על הישבן שלה "אוקיי" היא אמרה מעט מבוהלת ונישקה אותי "מה לעשות?" היא שאלה ואז נפל לי האסימון למה היא כזו מבוהלת, הבנתי שהיא בתולה, דבר שהגביר לי את הרצון להיות איתה…אם יש משהו שאני אוהב, זה להיות הראשון של הבנות האלו… אפשר לנצל את העובדה שהן לא מבינות כלום ולעבוד עליהן "תזרמי עם כל מה שאני אעשה" אמרתי לה ובפראות הורדתי ממנה את החולצה והחצאית שהיא לבשה, והיא כתגובה הורידה מעליי את הבגדים שלי.. שכבתי במיטה והיא התיישבה עליי והאזינה לכל הוראה שקיבלה ממני.
הדלת של החדר נפתחה בבת אחת במהירות כשקולה של גבריאלה נשמע כשהיא שומעת שיר, ובשנייה שהיא קלטה אותנו היא מהר צרחה והסתובבה "מה את עושה?" צרחתי עליה והתכסתי עם לורן מתחת לשמיכה "מה אתה עושה? אידיוט!" היא נבהלה ובדקה שהיא יכולה להסתכל עלינו "לא לימדו אותך לדפוק בדלת?" צרחתי עליה וקמתי מהמיטה שאני לבוש רק בבוקסר "תנעל בפעם הבאה מפגר, אני אמורה לנקות פה עכשיו!" היא צרחה עליי "תקשיבי לי טוב, את בסך הכל משרתת פה אז תסתמי את הפה" אמרתי לה שאני אוח לה ביד בחוזק "מצטערת, לא רציתי להפריע לך עם הבחורה השלוש מאות שבעים ותשע אם אני לא טועה, אבל מי סופר?!" היא אמרה בהתגרות כדי להרוס לי עם לורן "מה? חשבתי שאני היחידה" לורן אמרה לי לא מבינה כשהיא מתקרבת עם השמיכה והבגדים שלה לכיווני, סותרת לי והולכת "לא רגע" אמרתי ורציתי ללכת אחריה אבל היה מאוחר מידי, היא ברחה ובכתה "אני נשבע לך שאני ארצח אותך!" אמרתי לגבריאלה זועם והיא לא נבהלה ממני, להפך, היא צחקה ממה שקרה "בהצלחה עם זה" היא אמרה וצאה מהחדר, אבל הלכתי אחריהצ הצמדתי אותה למעקה שליד המדרגות ואחזתי אותה חזק, באגרסביות "אתה מכאיב לי מטומטם" היא אמרה וניסתה להשתחרר ללא הצלחה "את לא יודעת עם מי את מתעסקת" איימתי עליה כשאני מקרב את הפנים שלי לשלה בצורה חדה ומאיימת, שחררתי אותה באגרסביות ונכנסתי לחדר שלי בחזרה.

נקודת מבט גבריאלה
אני מצטערת על היום שהכרתי את האדם הזה הוא חתיכת חוצפן ובן אדם רע שמגיע לו את הגרוע מכל, מי הוא חושב שהוא כדי להתייחס אליי ככה? הדבר היחידי שרק רציתי לעשות זה להרוג אותו, היו בי עצבים לא מוסברים. ירדתי במדרגות כועסת על האפס הזה וראיתי את מיה מציקה לדילן, דבר שהגביר לי לי את העצבים "בבקשה תגיש לי ולחברות שלי שייקים ונשנושים" היא
אמרה לו ברוע ובניצול, היא כזו דוחה "תכירו בנות, זה המשרת הפרטי שלי" היא המשיכה וצחקה עליו "מה יש לך מטומטמת?" אמרתי שאני מתקרבת אליה באיום ודילן עצר אותי "זאתי המשרתת… או המשרת שלנו, לא ברור עדין מה המין שלה" היא לעגה לי "אה לא… אני הורגת אותה" שוב פעם התקדמתי להרביץ לה, אבל דילן עצר אותי והרים אותי למטבח. "עזבי אותה היא תינוקת" הוא אמר לי כשהגענו והכין את השייקים שלה, ומשום מה לא האמנתי לו שככה הוא חושב עליה ועלה לי חיוך קטן "תינוקת שמוצאת חן בעינייך?" צחקתי "נראלך? אני אוהב נשים לא תינוקות בנות שלוש" הוא אמר לא מאמין לעצמו והכין את הנשנושים "אתה רוצה להגיד לי שלא קרה לך כלום שהיא נישקה אותך?" שאלתי והתיישבתי על השיש של המטבח בשילוב רגליים "כלום ושום דבר" הוא ענה לי ועמד ללכת עם השייקים שהוא הכין, עד שרונית נכנסה פתאום ומהר קפצתי מהשולחן "רק רציתי להגיד לכם שבקומה השלישית יש חדר גדול של שירותים ומקלחת וחדר שינה לימים שתעבדו עד מאוחר ואולי תצטרכו לישון פה" היא אמרה בנחמדות ויצאה "איך זה הגיוני שהאמא כזו נחמדה והיא מגדלת כאלו מפלצות?" שאלתי את דילן לא מבינה תוך כדי שאני אוכלת מהנשנושים שהוא הכין לחברות הסתומות של מיה "לא יודע, יאלה תחזרי לשלך ואני לשלי" הוא אמר ושוב התפצלנו. "שלום" אמרתי ופתחתי את הדלת לכמה נערים שהם כנראה חברים של אדם, כיוון שהוא בידיוק התקדם אליהם והזיז אותי הצידה "מה קורה אחי?" הם בירכו אחד את השניי והלכו להתיישב בסלון ליד "תביאי לנו לאכול ולשתות משרתת" אדם אמר כדי לעצבן אותי ואני לא נפלתי לפח שלו.
הבאתי להם לסלון שתייה וכמה כריכים "יעילה וכוסית המשרתת החדשה" אחד החברים של אדם אמר והרגיז אותי, הם אותו סוג של גברים "כן, והיסטרית ומטורפת וענייה בנוסף" הוא צחק עליי כדי להמשיך לנסות לעצבן אותי וליצור בלגן, אבל אני המשכתי להתאפק,הוא עושה את זה כדי לנקום בי על מה שעשיתי לו אתמול והיום, הוא רוצה לגרום לפיטורים שלי… בזמן שהם ישבו ואכלנו ושתו אני העברתי מטאטא על הסלון, אבל אדם ניצל את זה "קחי" הוא אמר והגיש לי את המגש עם השתייה כמעט גמורה וקצת שאריות מהכריכים, כשאחזתי את זה הוא הפיל את זה לרצפה כדי ללכלך אחרי הניקיון שלי "מה אתה עושה?" צרחתי עליו "אוי, לא התכוונתי זה ממש החליק לי מהיד" הוא אמר בהתגרות ועצבן אותי, אבל הפעם לא יכולתי לשתוק יותר "אני אהרוג אותך מטומטם" אמרתי ועמדתי להעיף לו סטירה, אבל הוא תפס לי את היד והצמיד אותי אליו "אולי ככה תלמדי לא להתעסק איתי!" הוא אמר כועס כשהפנים שלנו קרובות אחת לשנייה ובמשך כמה שניות הסתכלנו זה לזה בשפתיים ובעיניים במחזוריות "אתה ילד שמנת מטומטם, ואני לא אשתוק על זה" אמרתי והשתחררתי ממנו "לכי, אני אסדר פה" דילן אמר משום מקום "אל תעשה לו כלום אני מבטיחה שאני אחזיר לו" אמרתי לדילן בלחש באוזן והלכתי מהמקום.

נקודת מבט אדם
הגבריאלה הזו לא יודעת עם מי היא הסתבכה המשרתת הפוסטמה הזו, היא לא מבינה עדיין שאיתי לא מתעסקים וקודם בסלון הוכחתי לה את זה… כל כך נהנהתי לראות אותה כועסת ועצבנית, בעמדה הנחותה הזו שהיא צריכה לנקות אחריי "היא עשתה לך משהו שאתה עושה לה את זה?" אביאל חבר שלי שאל אחרי שגבריאלה ודילן יצאו מהאזור "מה היא לא עשתה לי?! מהשנייה הראשונה שראיתי אותה היא מסבכת אותי בצרות" אמרתי עצבני והתיישבתי "כן, אבל תגיד תודה שיש לך כזו משרתת.. תראה איזה כוסית היא" ליאור חבר נוסף שלי הוסיף לדברי אביאל "כוסית כן, גם אני יום אחד אשכיב אותה ואז אמשיך להציק לה עד שתתפטר, כי אני לא סובל אותה ואת הנוכחות שלה" עניתי להם והם צחקו "סבבה ואחר כך תעביר אותה אליי" ליאור ענה.