נופלים עולים .. אלה החיים -פרק 61-

פרק 61 :

הוא היה די בהלם לראות אותה, עומדת בפתח הדלת שלו, בבית שלו.
אורן: " מור? מה… מה את עושה כאן ? "
מור:" הייתי בסביבה אז חשבתי לקפוץ.. "
אורן : "מה ? אה אהההה." הוא התבלבל הוא לא ידע מה להגיד,
הוא לא רצה שהיא תכנס לבית.
מור: " אה… מה…. ,, חח מה קרה לך שמן? "
היא מחכה שהוא יכניס אותה, מבינה שהוא לא כל כך בטוח.
אורן :" תקשיבי…אממ זה לא מתאים."
מור: "מה לא מתאים?"
אורן:" שתבואי לפה."
מור: " למה לא? "
אורן : " כי.. כי יש לי חברה. "
מור:" אמרנו שאנחנו ידידים לא?
אורן:" ידידים. בביצפר לא כאן!"
מור:" טוב .. איך שבא לך ." היא אמרה והלכה.
הוא סגר את הדלת וחזר לחדרו.
–
ישבתי בחדר חושבת מה לעשות עם עצמי, הגעתי למסקנה שאני צריכה עבודה.
לא רק בשביל הכסף , אלא גם בשביל לדעת שאני עושה עם עצמי משהו.
אז קבעתי עם ליטל ונועה שמחר אנחנו הולכות לחפש עבודה!
.
למחרת בבוקר לא הלכתי לביצפר, הייתי מצוננת. החורף נחת עליי בצורה הכי קשה.
נשארתי בבית טיפלתי בעצמי טוב טוב שתיתי תה כל שעה ולאט לאט זה עבר
בצהריים ליטל ונועה הגיעו אליי ונסענו לקניון לחפש במסעדות.
ניגשנו לאחת המסעדות, וניגשנו לדלפק.
אני:" שלום.. "
…. :"במה אפשר לעזור לכן בנות ? " פנתה אלינו מלצרית חמודה.
אני:" אתם מחפשים מלצריות.?"
….. : " בנות כמה אתן ? "
אני: " 17… "
…. : " מצטערת… 18 ומעלה אנחנו מוכרים פה שתייה חריפה ."
אני:" אה אוקי תודה בכל מקרה…"

עברנו איזה 4-5 מסעדות וכולם ענו אותה תשובה.
הגענו למסעדה אחרונה , קראו לה מול הים. שדווקא היו בה הרבה אנשים .
ניגשתי למלצר חמוד שהיה שם ,
אני:" שלוום"
…. : " כן ?"
אני:" אתם מחפשים מלצרים?"
….. : " בנות כמה אתן ?"
אני : "17" התפללתי שהוא לא יגיד אותה תשובה כמו שאר המסעדות.
…. : " אוקי .. אז תיגשו לדלפק תשאירו פרטים."
זהו התחלתי לצהול בלב, כבר דמיינתי איתי ניגשת חייכנית ללקוחות
מנסה לשאוב מהם כל שקל לטיפ!
רציתי כבר להתחיל לעבוד!
השארנו את הפרטים והלכנו אליי לבית
נועה: " מה עושים מחר? "
ליטל: " וואי מחר יום שישי ! חייב לעשות משהו! "
אני:" אני הולכת לאורן יש לנו מחר 3 חודשים . ! "
נועה: " יאו נכון!!! וואי.. כתבת את המכתב כבר? "
אני:" עדיין לא.. אני אשב היום בלילה בשקט שלי .. ."
ליטל : " צודקת ככה זה בא הכי טוב והכי יפה. "
נועה: " טוב חמודות קטנות אני חייבת להיות בבית לפני 6, הבטחתי לאמא שאני אעזור לה לשטוף את הבית .. !"
ליטל : " חכי אני באה איתך אמרתי לעידו שאני אבוא אליו היום ,.. "
הם קמו אמרו לי שלום ויצאו.
וזה היה זמן מעולה להתחיל לרשום את המכתב.
קיוויתי שתהיה לי מוזה שאני אוכל להוציא רק את הטוב ממני , התיישבתי בשקט
למולי נייר ועט, ואני מתחילה לחשוב איך אני מסכמת 3 חודשים שלמים
שבהם עברנו כ"כ הרבה, !
" אורן… אז 3 חודשים יש לנו הא? "
…. : " שיררר!! "
אני:" מה אמאאא ?"
…. : " בואי לאכול!"
אני: " לא רעבה!"
…. : " עכשיו!"
טוב טוב ! , ירדתי למטה לאכול, לא הייתי רעבה היא סתם מכריחה אותי לאכול
עליתי חזרה לחדר שוב והתחלתי לרשום את המכתב
אחרי שעה סיימתי. שעה לסכם את הכל אבל אני חושבת שזה יצא ממש יפה.
צירפתי את זה למתנה שקניתי לו , ושמתי את הכל בשקית .
הייתי קצת על המחשב ואז הלכתי לישון.
פקחתי את העיניים לאט לאט .. מתחילה להתעורר, לקחתי את הפלאפון
ראיתי שיש לי הודעה כבר תיארתי לעצמי מי שלח לי את ההודעה.
=אורן.=
"יפה שלי , 3 חודשים. שיהיה לנו במזל . אני אוהב אותך."
חייכתי, 3 חודשים יש לנו , בלתי נתפס, לא האמנתי שנחזור להיות ביחד
ועכשיו? זה נראה לי הכי אמיתי והכי נכון .
" 3 חודשים מדהימים , למרות הכל. אורן יפה שלי ,מדהים שלי , שמן שלי,
אני אוהבת אותך שזה אי אפשר לתאר כמה."
הנחתי את הפלאפון ראיתי שהשעה 7 וחצי והגיע הזמן להתארגן.
שמתי סקיני שחור וחולצת ביצפר התאפרתי וסידרתי את השיער
ובפעם הראשונה הוא באמת הסתדר לי כמו שרציתי.
לקחתי את התיק וירדתי למטה, ראיתי את אמא ואבא מוכנים ליציאה
לקחתי שוקו בשקית מהמקרר ואבא הקפיץ אותי לביצפר.
כשהגעתי ראיתי את נועה גם אותה הקפיץ אבא שלה,
נועה :" מזל טוב מאמי !! "
אני :" תודה יפה שלי!! "
נועה: " נוו הצלחת לרשום את המכתב ? "
אני:" כן ולדעתי יצא ממש טוב! "
נועה : "תביאי לי לקרוא! "
אני: " זה לא פה זה בבית עם המתנה."
אמרתי ושתינו נכנסו לכיתה, לא היה אף אחד .
רק אני ונועה, ניגשתי לשולחן שלי וראיתי ורד מונח עליו.
אני: " יאו. "
נועה: " מה קרה ? " היא אמרה בעוד שהיא מתקרבת לשולחן שלי.