ניצוצות באויר-פרק 18

היה זה יום קשה.כריסטין הבינה שגופתו של גלן תובא למנוחות עולמים בכוכב שלו.
העציבה אותה עוד יותר העובדה כי מת עם לב שבור בקרבו.ערב,כריסטין עבדה בבית החולים.שני גופות של חיילי מנסאי הובאו לבית החולים לשם הכנה לקבורה.כריסטין הלכה לחדר המתים בכדי לראות,מי היו שני החללים האלו.היא הבחינה בגופתן של גלן.הוא היה קר כקרח.דם,לא זרם בעורקיו.
היא לקחה אותו אל המחלקה,כשהוא על אלונקה.מנסה לחמם את גופו ונתנה לו שוקים חשמליים על מנת לגרום ללב לפעום.כשבאחת הפעמים היא עשתה לו עיסוי חזה.
"אני לא אתן לך למות ככה!"היא קראה בדמעות כשלפתע ראתה שהחזה שלו עולה ויורד. הוא נושם.צבע עורו הפך מחיוור מאוד לורדרד.היא הניחה ראשה על חזהו ושמעה את פעימות הלב שלו שפעם בקצב סינוס נורמלי לחלוטין.גלן פקח את עיניו..
"את הרגת אותי.."אמר,כשדמעות זולגות מעיניו,"הרגת את הלב שלי."
המילים הללו הידהדו בראשה של כריס,עד כי..נעורה במיטתה,כשדן שוכב לצידה ישן.
עד מהרה היא הבינה שהיה זה רק חלום.כשהיא עדין שומעת את ליבו של גלן פועם באוזנייה.
היא לא יכלה לישון במשך לילה שלם.לוקחת את רכב החלל ויורדת אל כוכבו של גלן.
לא סולחת עצמה.שכן,אייך יכלה לתת לו ללכת פגוע להלחם?
היא ירדה לחוף.מביטה בגלים הנשברים אל הים.כשהרגישה,כי מישהו מביט בה.
היא הסבה מבטה.
"גלן!"הבחינה בו.."אתה…"
"אני מת,כריס."אמר,"מה שאת רואה הינה רק השתקפות של הנשמה שלי.או מה שאת קוראת:אשליה.
"אני כל כך מצטערת.."אמרה מביטה בו,במבט עצוב.
"שלחת אותי לקרב,כשהדבר היחיד שהיה לי בראש היה לראות אותך שוב לאחר מיכן."אמר בעצב.
"שלחתי אותך,שבור."אמרה."פגוע,כואב."
"כבר לא היה אכפת לי למות."אמר,"הייתי כולי שבור ומדמם מבפנים."
כשהיא ניגשת אליו..פורצת בדמעות.
היא בכתה.
"אל תיבכי.."אמר בקול רך ואוהב,מנגב את הדמעות שלה.
"אני אוהבת אותך,גלן.."אמרה,מביטה בעיניים הירוקות שלו.
"..אני יודע.."אמר בקול מתוק.כשלפתע,נעלם.
"גלן!!"קראה,"גלן!! אל תלך ממני!"
מסתבר כי היה זה תת במודע שלה שיצר אותו עבורה.הגעגועים העזים שחשה,יצרו אותו.
"מטומטמת!"קראה.."הרגת אותו ועכשיו את בוכה עליו."