ניצוצות באויר-פרק 5

גלן שב אל המחנה הצבאי שלו.
כשהכיר את כריסטין הוא היה בדרגת סגן.כן,הוא קצין.הוא הועלה בדרגה לדרגת סגן אלוף.המון יפייפיות כירכרו סביבו.אך,הוא,לא היה מסוגל להיקשר לאף אחת.הוא חזר לבסיס מייד לאחר הניתוח.מצבו הבריאותי השתפר מרגע לרגע.רופא היחידה הצמיד לו מכשיר ניטור לב מתחת למדים לצורך
מעקב,בכדי לראות שהוא באמת מחלים.שכן,המכשיר הזה גם מנטר את זרימת הדם.
ערב,גלן מצא עצמו,מתנשק עם אחת הבנות בבסיס שלו,הם הגיעו לחדר שלו,ונכנסו פנימה.
הבחורה הורידה לו את החולצה,כשהיא מבחינה בתחבושת שעל החזה שלו.
"מה קרה לך?"שאלה,כשהיא נוגעת בתחבושת.."נפצעת?"
"עברתי ניתוח לא מזמן."אמר,"מוסיף לנשק אותה.
"ניתוח?..איזה ניתוח?"התפלאה.
"לב.עברתי ניתוח לב."הסביר לה.
"למה?"שאלה.
"מישהי שברה לי אותו,לא מיזמן."אמר,בסרקזם.
כשהיא שולחת ידה למכנסיים שלו.
"אתה רציני?"שאלה.
"אל תנסי להתקרב אליי,מוניק.."אמר,"את תפגעי ממני."
"למה?"שוב שאלה.
"אני פרפר לילה.אני לא מסוגל להתאהב."אמר.
היא לא הבינה כמה הוא רציני .
גלן ומוניק,הבחורה שפגש באותו הערב בפאב בילו את הלילה ביחד.
שכן,כבר ידוע לה שמחר בבוקר,הוא אפילו לא יזכור אייך קוראים לה.
בוקר,גלן התעורר.הוא מיהר להגיע למפקדה.
"בוקר טוב,סגן אלוף."הצדיע לו אחד מחייליו.
"בוקר טוב."הצדיע לו בחזרה.
גלן נכנס לחדר התדריכים.
"בוקר טוב,המפקד."אמר למפקדו.
"הו,גלן נחמד שהצטרפת אליינו."אמר.
"מה קורה המפקד? יש התפתחויות?"שאל גלן,שותה את כוס הקפה שלו.
"…עומדת לפרוץ מלחמה."הודיע לו מפקדו,"יש התפתחויות לא טובות בגזרת האוייב.הם פוצצו לנו רכב סיור.בגזרת בטא.הם מאיימים להשמיד את כל הערים באיזור542 "
"לא!"קרא גלן,בדאגה.ליבו החל לפעום בקצב מהיר.
"מה קרה גלן?"שאל המפקד שלו.
"המשפחה שלי נמצאת שם!"קרא,כשלפתע הוא חש שנגמר לו האויר.
"אתה בסדר?"שאלה אותו הקצינה שישבה לידו.זה הסעיר את רוחו.
"הלב שלי.."קרא,מרגיש מין צריבה בחזה שלו,כשהלב שלו הולם חזק.
"אתה צריך קצת אויר צח.."אמרה,כשהם יוצאים ביחד החוצה.
"אני בסדר.."אמר,מתיישב.כשהיא נגישה לו כוס מיים קרים.
"אסור לך להתרגש ככה."אמרה.."לא מזמן עברת ניתוח בליבך."
"אני בסדר וליה."נאנח לוגם מכוס המיים שהביאה לו.
גלן חש מעט במצוקה.מצוקה נפשית,בשל המצב הביטחוני בגזרה.הוא זקוק כעת לכתף תומכת.כתף תומכת של ידידה ותיקה,שהייתה לעיתים למאהבת.הוא חש שהוא זקוק בדחיפות לדבר עם מישהו.
במשך כל היום,בעוד חייליו מתאמנים לקראת יציאה לקרב המתוכנן,חלפו במוחו מחשבות על מקום הולדתו.דאגה,מילאה את ליבו,שסער בקירבו.בלילה,שכב לבד במיטתו הוא חשב לדבר,עם כריסטין.היא הייתה המוצא היחיד שלו.היחידה,שאולי תבין לליבו,כידידה טובה ותומכת.