ניצוצות באויר-פרק 9
לאחר הנשיקה הלוהטת שחלקו הביטו שניהם זה בזו במעט מבוכה.
"אלוהים,"נאנח גלן,"מה אנחנו עושים?"
כשידו מלטפת ונוגעת בפניה בעדינות.עיניו הביטו בה במבט עמוק.נשימתו נעתקה למראה פניה המדהימים.
"זו היתה נשיקה מדהימה.."אמרה מביטה בעיניו הירוקות.
"מסכים איתך."אמר,מתנשם,"..אני חסר נשימה.."
כשידו אוחזת חזק בידה.כשהוא,חושש מעט.אך,יודע כי זה עלול שוב להסתיים בכאב לב.
שתיקה מוחלטת שררה בניהם באותם רגעים.מעט,מבוכה.
"אתה נראה מעט יותר,רגוע.."חייכה אליו.,כשהרוח משחקת ופורעת את שיערה הארוך.
"בזכותך."חייך אליה בחזרה.."אני מרגיש כל כך טוב כשאת בסביבה.זה כמו מין קסם כזה שאני לא יכול להסביר במילים.כריסטין,כשאת איתי אני פשוט,שוכח הכל.כל הצרות שלי נעלמות."
"זה הדדי.."אמרה,כשהם מטיילים באויר הצח.
בעוד גלן מוריד את בגדיו על החוף.
"מה אתה עושה?"שאלה,מביטה בגופו העירום..המושלם.
"בא לי לצאת לשחיה לילית בעירום."אמר.."הצטרפי אליי.."
"לא נראה לי שכדאי.קר וחשוך.."ענתה.
"לאן נעלם חוש ההרפתקנות שלך?"שאל,בעודה מהססת.
כריסטין היססה למספר רגעים.ולאחר מיכן,הורידה גם היא את בגדיה.
שניהם ניכנסו אל תוך הים.שוחים ומתחרים בניהם בשחיה.משתובבים,כמו זוג בני טיפשעשרה.
עד שנפגשו באמצע.
"תפסתי אותך,"צחק גלן,מביט בה בזוג עיניים בורקות.שניהם פרצו בצחוק אדיר,שהסתכם במבטים נוקבים.כששניהם מסדירים נשימות.
"זה מרגיש טוב כשאתה נוגע בי.."נשכה את שפתיה.
"אל תעלמי לי.."אמר,כשהיא מפנה ממנו את מבטה.
"זה נגמר רע בפעם שעברה.."אמרה,כשעיניה דומעות.
"אל תיבכי.."אמר לה בקול רך ונוגע ללב,כשהוא כמעט בוכה,מנגב לה את הדמעות.
כשמתוך הדמעות האלו,נולדה לה עוד נשיקה,עדינה..מדהימה.בילתי נשכחת.מספר רגעים לאחר מיכן,מצאו עצמם מתייבשים,אל מול מדורה בוערת,שחיממה אותם.
"לא עשיתי את זה שנים!"קרא גלן,מביט בה,כשהם מתלבשים.
"אני לא יכולה להשאר איתך.."אמרה כריסטין,חושבת לפתע על ארוסה,דן.
"הוא מחכה לך בבית."הבין.
"גם לך,בטח מחכה מישהי..אי שם."אמרה.
"איי שם.."חזר אחריה.כשידו אוחזת בידה,ממאנת להפרד ממנה.כשהוא,יודע שאף אחת בעצם לא מחכה לו בבית.בחדרו,בבסיס.גלן,ליווה אותה עד הכניסה לבסיס,שם חיכה לה רכב החלל איתו הגיעה.
"אני צריכה לחזור.."אמרה בעצב.
"אז..אני מניח,שנתראה..מתי שהוא."אמר,מביט בה,במבט נוגה מלא הבנה.
נאנח.הוא חש עצוב שהיא נאלצת לחזור.חש כאילו,מין חור נפער בליבו.זה מין כאב כזה, שלא ניתן להסבירו במילים.מין, הרגשת צער מתוק.כשהייתה מעט רחוקה ממנו,הוא הלך אחריה.
"אל תלכי.."ביקש ממנה.אך,היא כבר הייתה רחוקה ולא שמעה אותו.כשמספר שניות לאחר מיכן,הבחין ברכב החלל שלה ממריא לאויר ומתרחק.גלן, נותר עצוב,בודד על החוף.
תגובות (1)
וואו עצוב :(