נמאס מהכללים
בוא ונסיים עם טקסי ההיכרות המביכים בבית הקפה, או בסרט. שבהם אני הולכת לשירותים כדי להתקשר לחברות ולספר אם אתה שווה את הזמן ואתה מחפש דרכים לפתח שיחה מעניינת.
בוא וניצור עולם משלנו, בו נפגש בפעם הראשונה בבית שלי. תלבש את הטרנינג האהוב עליך ואני אפתח את הדלת עם פיג'מה ומגבת עטופה על ראשי. החיוך יהיה המסיכה היחידה שאשים על פני, כי בסופו של דבר אתה כן תדע איך אני נראית בלי איפור.
נתיישב יחד על הספה ונתחיל לדבר על כל מה שלא אומרים בדייט ראשון, החל מפוליטיקה ועד לאקסים ששברו את הלב. וכשנרצה לאכול נזמין פיצה כי האוכל נשרף בתנור. נצפה בגריז ונשיר ביחד, ואתה לא תסתיר שזהו אחד מההנאות האסורות שבחייך.
בוא וניצור עולם משלנו, שבו תספר לי איך החיים דפקו אותך מכל הכיוונים. אני אקשיב באמת ואחזיק לך את היד ואתה תשמח להוציא את כל החרא סוף כל סוף מהלב. אני אספר לך איך בדיוק פיטרו אותי מהעבודה, ואיך האקס שלי בגד עם הבת זונה שנחשבה החברה הכי טובה שלי. אתה תגיד לי שאני שווה יותר מזה, ואני אסכים איתך.
בוא ונשנה את הכללים, נתנשק בדייט ראשון, ואולי תשאר לישון עוד יום.
הבקשה היחידה שלי ממך, היא שתבוא.
תגובות (12)
כן הא
חחח כן
עולם בו רושם ראשוני זה לא שם המשחק, אלה הזמן שאתה מבלה עם אותו בנאדם.. תלוי בטיב האנשים. ידידות זה הדבק הכי חזק
בדיוק
קטע מקסים לחלוטין, לא יכולתי להסכים יותר.
תודה רבה
חח קטע יפה, אבל.. לא יודעת אני לא מאלה שיהיו מסוגלים להיפתח כך בפגישה הראשונה, וגם לא ארגיש נוח כמו שציינת כאן עם מישהו שזר לי כדי לצאת אליו עם מגבת ולספר לו את חולשותי, בעיקר אם אני יודעת שמחר הוא כבר לא יעניין אותי יותר ונפסיק את הקשר, אז קראי לי שמרנית אבל אני מעדיפה את השיטות הישנות, כך אני יכולה להעריך אם אני בכלל רוצה להפסיק לשחק או לא, נכון משחקים זה מטיש, אבל גם חלק מהעניין, וגם יכול להיות שזה כיף במידה מסויימת, כי למשחק דרוש תחכום ואני אוהבת להתחכם, אבל הכי כיף זה לבחון את השני ולנסות לבחון במה הוא מתכם כמו משחק מוחות כזה וזה כיף קצת לאתגר את השכל, אבל את צודקת יכול היה להיות אולי נחמד יותר בעולם בלי מסכות ובלי משחקים, אבל האם זה היה כיף? כאן אני כבר לא בטוחה, כול פעם אנו מגלים משהו חדש בעולם מלא סודות באנשים מלאים חדרים אפלים אז זה יותר מרתק ביעני, מי עולם שבוא הכול יודע וברור
חדרים אפלים הם חדרים כואבים
נכון אבל מה שבטוח הם לא חדרים שיטיחים, מבינה?, וחוץ מי זה זה לא סותר את האתגר שבלהתמודד עם הבעיות אחד של השני
מסיכות זה לא כיף, מניסיון. בסופו של דבר הן נהיות חלק ממך.
לא מחייב, ואני לא אמרתי כיף אמרתי אתגר, ואני אישית אוהבת אתגר. גם אני מסתירה הרבה דברים מאחרים זה אומר שאני הפכתי למסכה שלי? אני דווקא רואה עצמי בן אדם כנה, אבל זה לא אומר שהחשוף את עצמי לפני כול זר, זה כמו ללכת ערום ברחוב. לא סביר לדעתי
מה אתגר בלהיות לא עצמך? את יכולה להיות עצמך גם בלי מסיכה, יש דברים שמובן מאליו שמסתירים כי הם אינטימיים.
לא הבנת את התגובה שלי נכון. מעולם לא אמרתי שאני לא עצמי, אמרתי שיש דברים שאני מסתירה, יש הבדל