נערה מתבגרת…פרק 1
נערה מתבגרת…
בוקר….
אז ככה הכול התחיל ביום בהיר אחד כל החיים שלי שבחרו להסתבך ….
קמתי בבוקר חשבתי שזה הולך להיות יום רגיל כמו כל יום אחר אבל כניראה שטעיתי,
כמו שכבר אמרתי קמתי בבוקר התקלחתי היתלבשתי ( לבשתי גינס סקיני כהה וחולצת בית ספר שחורה ונעלי ספורט שחורות ) היתאפרתי עדין כמו כל בוקר, וירדתי למטה למטבח לאכול ארוחת בוקר ואז אבא שלי אמר שהוא צריך לספר לי משהו…
**** הסבר ****
ההורים שלי גרושים כבר 10 שנים (מאז שאני בת 6) ואני חייה עם אבא שלי אמא שלי עברה לגור באמריקה והפעם האחרונה שראיתי אותה הייתה לפני כמעט שנתיים
**** חזרה לסיפור ****
אבא רצה לספר לי משהו והשיחה בנינו היתנהלה כך:
אבא : ליאן מתוקה שלי אני צריך לספר לך משהו
אני: כן אבא אני מקשיבה מה רצית לספר לי?
אבא: ליאן אני לא כל כך יודע איך להגיד לך את זה
אני: פשוט תגיד , אתה יודע במילים יותר קל
אבא: כן… אז ככה אני צריך לסוע ללונדון אח שלי חולה מאוד ואני צריך לנסוע לטפל בו לכמה חודשים אולי אפילו יותר מכמה חודשים והעניין הוא שדיברתי עם אמא שלך ( קוראים לה שני ) והיא אמרה שהיא תשמח לבוא לכאן ולבלות איתך את הזמן הזה שאני לא יהיה פה, נו אז מה את אומרת?
אני: מה כבר יש לי להגיד ? אני יתגעגע אליך
אבא: אני יודע מתוקה שלי וכשאני ייחזור אני יפצה אותך על הזמן שלא בילנו יחד אבל אני מאמין שיהיה לך כיף עם אמא שלך היא ממש מתגעגעת אליך
אני: טוב… מתי אתה נוסע?
אבא: היום בערב זה פשוט ממש דחוף אח שלי צריך אותי שם לידו ואמא כבר תהיה פה כשתחזרי מבית הספר
אני: אה … טוב אבא אני צריכה לזוז כבר לפני שאני יאחר לבית הספר
אבא: ביי שיהיה לך יום נעים מתוקה שלי
אני: תודה אבא :))
עכשיו אתם מבינים למה ביום הזה הכול התחיל להשתבש אמא שלי איך לומר היא לא בדיוק האמא הנורמאלית היא כמו חברה לא כמו אמא יש כאלה שיחשבו וואו איזה מגניב מה את מתלוננת יש לך אמא קולית אבל אני רוצה אמא שתחבק אותי שאני עצובה ושלא תציע לי לקנות בגדים ולעשות מניקור פדיקור כל פעם שאני מבואסת
כשהגעתי לבית ספר ראיתי את כל החברות אמרתי שלום לכולם וכרגיל כמו תמיד בבית ספר השיעור היה משעעמממםםםםםםםם ברמות , בהפסקה ישבנו כל החברות ( אני שיר שלי ומעיין ) הבנים שיחקו כדורגל במגרש ואז התחלתי לספר לחברות שלי את הבשורה והשיחה היתנהלה כך:
אני: אתם לא מבינות מה קרה לי היום בבוקר
שיר: אל תגידי לי אני יודעת לבד באת לצאת מהבית וחיזרים תקפו אותך ואמרו לך להיות שפוטה של מילי ( הפאקצה של הכיתה אנחנו שונאות אותה)
כולנו צחקנו ואז מעיין אמרה: נו יאלה ספרי מה קרה?
אני: אבא שלי טס לחו"ל לכמה חודשים
שלי: מגניב יש לך בית לבד
אני: לא בדיוק אמא שלי באה מאמריקה כדי להיות איתי
שלי: עכשיו זה אפילו יותר מגניב יש לך אמא קולית רצח
אני: כן …
מעיין: את שמחה שהיא באה?
אני: אני לא כל כך יודעת מה אני מרגישה
שיר: את צריכה להיות שמחה בכל זאת לא ראית אותה כבר שנתיים
אני: כן זה הולך להיות מוזר מאוד בשבילי
************** צלצול נגמרה ההפסקה*************
ההמשך יבוא … רק אם יהיו תגובות
תגובות (8)
להמשיך!!!!!!!
תעלי את הפרק הבא אני רוצה לראות לאם זה ממשיך, זה הולך להיות יפה
נ.ב.
סתם רציתי להעיר שבדרך כלל פעלים כותבים בלי י׳
מחכה להמשך…!
וואי מאוד יפה! תמשיכי! :)
אוקי יובל, יש לי מספר הערות.
אז קודם כל: יש לך כאן יופי של התחלה לסדרת סיפורים ארוכה! כל הכבוד לך!
אבל יש מספר דברים שעדיף שתקפידי עליהם. קודם כל: כשדמות בספר אומרת משהו את צריכה להוסיף מרכאות וסימני פיסוק מתאימים, אחרת אפשר לחשוב שזהו תיאור של התכתבות או כל דבר אחר.
בנוסף, הדברים שנמצאים בין הכוכביות שלך, כמו בהתחלה: ******הסבר******, פשוט אין לזה צורך, תשתמשי בתארים כמו: ואז אבא שלי אמר שהוא צריך לספר לי משהו, אבל לפני שנגיע לקטע הזה אתם צריכים לשמוע מעט על החיים שלי. זה מאוד לא פורמלי ואפילו מסיח דעת לראות את הכוכביות הללו.
ואחרון חביב: הרבי יותר בשימוש בתארים במקום לכתוב: משעמםםםםםםםםם.
הוספת אותיות כל כך מרובות גומרת לסיפור להראות כמו התכתבות בפייסבוק.
חוץ מזה: כל הכבוד! עלילה מעניינת, דמויות עשירות. המשיכי כך!
תמשיכי! סיפור נחמד מאוד!
קודם כל תודה לכל מי שהגיב ו- Venoturus אני ממש מודה לך על העצות אני ישתדל לשפר ;))
הסיפור ממש יפה! תמשיכי!
אממ… את האמת רציתי לכתוב עצות אבל venoturus אמרה הכל (:
בעיקרון הוא ממש יפה ואני מחכה להמשך (:
תודה רבה אני שמחה שאת חושבת שהסיפור יפה:))
סיפורר מהמם!!
מאוד אהבתי את העלילה :)
אבל אני חייבת להגיד שנורא מפריעה לי העניין עם סימני הפיסוק…
את חייבת להתחיל לכתוב יותר עם סימני פיסוק, זה הרבה יותר קל לתאר את העלילה וגם זה עוזר לקוראים להבין
בסך הכלל ממש יפהה :)
אהבתי