נערת האש פרק 2/10

אן הקטנה התיישבה תחת עץ רטוב ושרה שיר מרגיע שאמא שלה הייתה שרה לה לפני שהלכה לישון.
"ששש… אל תדאגי הכל יהיה בסדר…" לחשה לה כשחיבקה אותה.
לפתע נשמע רשרוש מהשיחים.
אן התבוננה במקור הרשרוש, זה היה שועל קטן שנתקע במלכודת.
אן הניחה את הבובה על הריצפה וכיסתה אותה בעלה.
היא קמה ועזרה לשועל לצאת מהמלכודת.
הרגל שלו נפצעה והוא שלח יללה לאוויר.
"בוא אליי… אני יעזור לך…" לחשה לו כשהרימה אותו בידייה והביאה אותו ליד העץ.
היא חתכה מהחולצה שלה חתיכת בד בשביל לחבוש לשועל את הרגל אבל היא ידעה שבד רגיל לא יעזור לפצע העמוק שנוצר.
היא לקחה את הבובה שלה והוציאה לה את העין שהייתה מחוברת לראש בעזרת מחט.
היא לקחה את המחט ותלשה שערה אחת מראשה שלה.
היא תפרה את הרגל של השועל בעדינות כשהשועל נח על בירכיה בשלווה.
לאחר שסיימה ידעה שהשערה לא תחזיר מעמד הרבה זמן בגלל שהשועל רץ וצד חיות אחרות בשביל לאכול אז ידעה שהיא צריכה לעשות משהו אחר ומהר.
היא התבוננה בבובה שחצי מפנייה נמס ועלה בראשה רעיון.
היא הרימה שתי אבנים בגודל פחות או יותר שווה וניסתה להצית בעזרתם אש.
היא ידעה שתוכל להמיס את פנייה של הבובה ובכך לסגור את פצעו של השועל לגמרי כשהחומר התייבש והתקשה בצורה יעילה ונכונה.
היא ניסתה שוב ושוב אבל זה לא עזר לה.
אף ניצוץ לא הופיע.
היא הרגישה איך הכעס בוער בה.
"למה את לא מופיעה אש!? את לא רואה שהוא צריך את עזרתך?!" צעקה על האבנים.
האבנים נפלו מידייה ובמקומם עמדה להבה של אש.
אחת בכל יד.
אן התבוננה בהם בהלם.
היא הזיזה את הידיים והאש עקבה.
היא חייכה ואז המיסה את פרצופה של הבובה.
הטיפות היו רותחות אבל התקשו מהר מידי.
אן הצטרכה לטפטף על פצעו של השועל.
השועל נתן לך ותוך כמה שניות רגלו הבריאה.
לאחר שסיימה עם השועל היא פנתה חזרה למקומה מתחת לעץ העבה והרטוב.
השועל בדק כמה שניות את רגלו עד יציבות ורץ אל אן.
הוא התבונן בה עם לשון בחוץ ואז התיישב לידה.
"מה אתה עושה? תחזור ללהקה שלך…" אמרה לו.
הוא שחרר יללה קטנה ונישען עם ראשו על כתפה של אן.
אן שחררה צחוק קטן וליטפה אותו.
"גם לך אין לאן לחזור?" שאלה אותו.
"יש לי רעיון! אולי נהיה ביחד!? נשמור אחד על השני?" הציעה.
השועל שחרר נביחה.
היא סברה שזה אומר כן.
אך לפתע נשמע עוד קול רשורוש.
אן נעצרה וליבה החל לפעום.
ירייה.

ההמשך יבוא…