תולעת ספרים
עוד שלושה פרקים והסיפור נגמר!!! והמתח רק גובר וגובר!

נפגשנו מאוחר מידי פרק 21 רגע של אתנחתא

תולעת ספרים 22/04/2014 767 צפיות אין תגובות
עוד שלושה פרקים והסיפור נגמר!!! והמתח רק גובר וגובר!

לאחר שתמר פקחה את עיניה לרווחה,בר עמד מולה ואמר לה:"יפה שלי..התגעגעתי אלייך!"הוא ישר חיבק אותה והיא נזכרה פשוט בכל הדברים…-"אני זוכרת…אני זוכרת הכל" אמרה בחיוך רחב תמר אך לפני שתמשיך ותאמר משהו שקשור למשימה עם הסוחרי נשק ליד בר,רוי מהר קטע אותה ואמר:"תמר…גם אני חייב לומר שהתגעגעתי!" תמר חייכה אליו וחיבקה אותו גם כן.אז הגיעה תורה של ירדן.היא חייכה את החיוך הכי גדול שחייכה אי פעם!היא אמרה לתמר:"זה פעם ראשונה שאני כל כך שמחה ממשהו…" תמר חיבקה אותה במשך כמעט חצי דקה.הן הרפו וירדן אמרה:"טוב זהו שמישהו פה לא ייקנא..והיא הסתכלה "בחשאי" על רוי ועל בר וכולם צחקו…הם בילו ביחד כל הרביעייה את אחר הצהריים,ולמזלם של ירדן ורוי,רוי היה באיזה שהוא שלב ללכת אז הם נפרדו ממנו לשלום וכאשר הוא הלך השלישייה יכלה סוף סוף לדבר לבד שרק הם יכולים לשוחח..ירדן אמרה לתמר:"תמר..את בטוח זוכרת הכל?ואין אף אחד שאומר לך מה לעשות??" תמר ציחקקה וענתה לה:"באמת שלא..את יכולה אפילו לבדוק" ואז תמר סימנה לה בדיוק איפה לבדוק…תמר צחקה גם אחרי זה ואז רוי אמר:"רגע תמר…את זוכרת אולי מה קרה לך…?" היא ענתה לו :"אני זוכרת ממש מעט…רק שמתי שהיה את הפיצוץ אתה באת לקרוא לי אבל לא היה לי זמן לבוא עד אליך ואז אני פשוט קפצתי מהחלון הגדול שהיה בחדר והרגשתי כאילו לא נפלתי אלא מישהו החזיק אותי…מישהו שיידע או שבמקרה היה מתחת לבניין באותו הזמן,והחזיק אותי…מאז אני לא זוכרת כל כך דברים.." אז הם כבר הבינו..שהאיש שעמד מתחת הוא אותו איש רע שתמיד מתנכל אליהם..אותו בן אדם שאחראי לכל הדברים כנראה יחד עם כל החברה של הסוחרות בנשק.תמר המשיכה ושאלה:" ו..רגע.מה איתכם?מה קרה לכם איך עברתם את זה..??" ירדן ורוי הסתכלו זה על זו ואז ירדן אמרה לתמר:"אני ורוי התחבאנו בהולכת האוורור של הבניין שהתפוצץ…אני ורוי שאפנו מהאוויר שיצא מהנשקים ו…מתישהו מצאתי בהולכת אוורור משאף מיוחד כזה..אני לא יודעת איך להסביר את זה בדיוק..ושאפתי ממנו ואז אני פשוט התחלתי להרגיש יותר ויותר וטוב בהדרגתיות..רק שעדיין הרגשתי כאילו אני מעולפת ורוי בכלל סבל..הוא הכי ספג מהאוויר הזה" כולם היו ברגע של "אתנחתא"..אחרי מספר דקות,רוי אמר:"תקשיבו שניה..חייבים לעשות משהו עדיין…עכשיו בטוח הם ירצו נקמה..וגם אנחנו יודעים יותר מידי בשבילם..הם רוצים אותנו פשוט מתים שיהיה לכן ברור..אנחנו רציכים לדעת מה הפעולה הבאה שהם מתכננים..ואת זה נעשה מחר אתן מסכימות?אגב תמר..לגבי הלימודים,לי ולירדן יש אישור שאנחנו יכולים לא לבוא ללימודים ולהשלים תבקשי מאמא שלך גם…אמא שלך!את חייבת לדבר איתה ולחזור הביתה!!היא לא יודעת מכלום!חשוב שתאמרי לה שהכל בסדר ושנפצעת ותנסי להמציא לה משהו.." תמר הסכימה עם רוי ושניה לפני שירדן ותמר הלכו בחזרה לבתיהן,הפלאפון של רוי צילצל.רוי ענה:"הלו..מי זה?" -"מה אתה לא מזהה אותי?דווקא אותי?" אמר קול מהצד השני..רוי אמר לו בתגובה:"טוב אל תיתן לי רמזים תגיד מי אתה וזהו" הקול מהצד השני אמר:"עידו רגב" -"מי זה?" שאלה בלחש ירדן ורוי ענה לה:"זה עידו..עידו רגב אם את זוכרת טוב.." ירדן אמרה לו:"תשאל כבר מה הוא רוצה ותנתק..הילד הזה סתם קרציה,אם אתה זוכר טוב.." עידו אמר ברקע:"למה אתה,ירדן ותמר לא מגיעים כבר שבועות לבית ספר?קרה משהו?" ורוי ענה לו:"ומה עניינך לדעת מר עידו רגב היקר?זכותי לא לומר לך…טוב תקשיב עידו אני ממש ממהר ולא-זה לא תירוץ עלוב בשביל לסיים איתך את השיחה..אז נדבר ביי" ורוי ניתק והוא צחק יחד עם ירדן ותמר..רוי נפרד מירדן ומתמר ושתיהן הלכו לביתיהן..בלילה ירדן הייתה כל כך שמחה שהכל הסתדר…טוב-לא בקשר להוריה וגם לא בקשר למשימתם שתתחיל מחר שלא ידוע מה יהיו תוצאותיה אך היא הייתה אופטימית..בבוקר,כולם קמו,וירדן שלחה אס אמ אם לרוי ולתמר שנפגשים בביתה בעוד שעה.כולם התארגנו ויצאו לעבר ירדן כאשר הגיעו הם הסתגרו בחדרה.רוי הציע רעיון איך לפעול בקשר גילוי משימתם של הרעים-אם יש להם כזאת בכלל..הוא התחיל:"אז ככה..אנחנו צריכים לברר אם "הרעים" בכינויים..מתכננים לעשות לנו משהו,ורוב הסיכויים שכן אחרי מה שעשינו ועם העובדה שאנחנו יודעים יותר מידי "ממה שאנחנו אמורים לדעת".." תמר קטעה את דבריו של רוי ושאלה אותו:"אז…איך נדע איפה הם עכשיו נמצאים??" רוי הרגיע את תמר ואמר לה:"אפשר להירגע בנות.." הן לא הבינו למה רוי כל כך רגוע והוא המשיך:"במקרה..שתלתי מין עינית מעקב אחרי האיש שהרגתי..בטוח "חבריו לקבוצה" לקחו אותו לאנשהו.זה רוב הסיכויים ואני מכון שהסיכויים הם הפעם לטובתנו גם כן.." רוי ניגש למחשבה הפרטי של ירדן והתחיל לעבוד..הוא פתח מפה כלשהי שם ראו בבירור נקודה אדומה שסומנה שעינית מעקב..רוי הדפיס את הנתונים ואמר:"ו…בינגו!עכשיו יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים בשביל להגיע אל הסוחרי נשק…" כולם שמחו יחד עם רוי על החוכמה שלו ועל הרעיון ועל ההישג שלו…אך כל זה נקטע,כשלפתע מסך המחשב של רוי השחיר יותר ויותר ואז על המסך הופיעו שתי מילים בצבע אדום שהן היו:"או שלא".


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך