נתת לי הזדמנות להוכיח נכון? מה את צריכה יותר מזה? – פרק 12

פרק 12
–יום שישי בבוקר–
״די, נו מאמי, די״ לא הפסקתי לצחוק תוך כדי שאביאל מדגדג אותי.
״נכנעת, נכנעת די״ אמרתי ואז הוא הפסיק.
״מת עלייך, מת״ צעק, עלה מעליי ונישק אותי. צחקתי והסתכלתי לו בעיניים.
״איזה יפה את״ הוא אמר ונתן לי נשיקה על האף. ״איזה שמן אתה״ אמרתי והעפתי אותו ממני.
״יאללה קום נשתה קפה״ אמרתי והתקדמתי לכיוון הדלת.
״אוחח״ הוא נאנח וקם למטבח.
הכנתי לנו קפה ועישנו סיגריה במרפסת.
״עכשיו זה בוקר טוב אה חיים שלי?״ הוא שאל ונישק אותי.
״בוקר טוב מאמי״ אמרתי והוא חיבק אותי מהצד כשישבנו על הספה במרפסת.
״בוקר טוב ידביקים״ אמר סער והתיישב בכורסא לידנו.
״קנאי״ אמרתי והוצאתי לו לשון. ״יאללה שתקי מכוערת״ אמר וזרק עליי כרית.
הייתה דפיקה בדלת, סער הסתכל עליי ואני קמתי והלכתי לפתוח את הדלת.
בדרך לקחתי את הסכין שלי מהחדר ושמתי אותה בנעל שלי, מי יודע מי זה יהיה..
"סער ואביאל כאן?" שאל אדם בשנות ה30 בערך הלבוש בחליפה עם משקפיים שחורים ופנים רציניות כאלו. הוא היה גבוה ושרירי עם פנים מאיימות.
"מי שואל?" אמרתי בביטחון, שניראה לי שאני אפילו שכחתי מהביטחון שלי.
"שאלתי עם סער ואביאל כאן?" שאל והוציא אקדח מכיסו.
צרחתי, רק כדי שאביאל וסער יבואו מהמרפסת.
הוא ביד אחת סובב אותי והחזיר את פי וביד השנייה כיוון את האקדח לכיוונם של אביאל וסער.
האיש שהחזיק אותי התקקדם לכיוון הבית וסגר עם רגלו את הדלת.
"תשחרר אותה" אמר אביאל ״עכשיו״ הוסיף בעצבים.
עשיתי קולות ואז זה שהחזיק אותי שחרר את ידו מפי, ״תקשיב רגע״ אמרתי ועמדתי מולו ״אני יכולה להגיד לך משהו?״ שאלתי, התכוננתי עם ידי לכיוון הרגל שלי.
״מה את רוצה זריז?״ הרים עליי את קולו.
בעטתי בידו שכיוונה עליי את האקדח והתכופפתי במהירות לרגל, הוצאתי את הסכין שהייתה לי ברגל ״בחיים, אבל בחיים אל תתעסק עם משפחת כהן, מבין?״ אמרתי וכיוונתי עליו את הסכין ״שלום״ הוספתי והסתכלתי עליו במבט רצחני.
הוא פתח את הדלת הסתכל עלינו שוב ויצא.
״יואו כמה זמן לא עשיתי את זה״ אמרתי והרמתי את האקדח מהרצפה. ״שנים״ אמרו שניהם יחד.
״שנים..״ אמרתי והסתכלתי על האקדח.
״רגע, מה הולך פה?״ שאלתי ובחנתי שוב את האקדח שהיה בידי.
״מה קרה?״ שאל אביאל.
״אין בו כדורים״ אמרתי מופתעת.
משהו כאן מסריח, ואני עוד יגלה מה זה…