סוג ב' – פרק 12

ישבתי בחדר, עם ליאור ואביה.. בחיי, מאז שאמרתי להן שסער הוא שכן שלי הן לא מפסיקות להתנחל אצלי…לפעמים זה מציק, אבל זה גם נחמד. הן מעבירות לי את הזמן..
"בואו נעשה משהו..אולי נלך לשכנים לדוגמה" רמזה ליאור.
"ליאור חלאס, לא הולכים לשכנים לדוגמה…" אמרתי לה.
"נוו למה לא??" שאלה.
"ככה לא!" אמרתי לה.
"דיי ליאור יחופרת" אמרה לה אביה.
"הוו סוף סוף קיבלת שכל והבנת שהוא לגילך?" שאלתי את אביה.
"אוייש סתמי, פשוט שמתי עין על מישהו" אמרה בחיוך ונשכבה על המיטה שלי.
"אוו זה מעניין, על מי הפעם?" שאלתי.
"מה זאת אומרת מי הפעם?" שאלה בכעס והתרוממה לישיבה.
"בואי ניראה..פעם אחת זה היה תומר, אחר כך בן, ואז מאור, אהה ושחס וחלילה לא נישכח את סער" אמרתי.
היא צחקה.
"עכשיו זה רציני" אמרה וחזרה לשכב.
"כן בטח" גיחכה ליאור.
"אל תצחקיי" אמרה לה ונ

תנה לה מכה.
התחלנו לצחוק.
"נוו מי זה?" שאלתי ובדיוק נשמעה דפיקה בדלת.
"כן?" שאלתי.
"היי סער" אמרתי לו שהוא פתח את הדלת.
ליאור ישר הרימה את מבטה וסידרה מעט את שיערה..
"היי" הוא אמר בחיוך.
"רצית משהו?" שאלתי.
"אה כן, אממ..מאי ביקשה ממני לעזור לה בשיעורים ו..היא לא ממש פה" אמר.
"אני פה אני" מאי הופיעה פתאום.
"הבעיה נפתרה." אמרתי בגיחוך.
"אתה יודע, גם אני צריכה עזרה בשיעורים, יש מצב גם תבוא אליי?" שאלה ליאור. מנצלת את ההזדמנות.
"אמ..כן, בטח" אמר.
"מעולה" אמרה בחיוך.
"טוב בוא, עזוב אותן" אמרה מאי ותפסה בידו.
"אה..רגע" הוא עצר.
"את זוכרת את המסיבה עוד יומיים?" שאל אותי.
"מסיבה?" שאלו מאי,ליאור ואביה ביחד..היא אפילו התרוממה לישיבה.
צחקתי.
"אה היית רציני?" שאלתי בחיוך.
"ברור, תבואי, וגם אתן..ותזמינו את מי שבא לכן" אמר. ואז פנה למאי אביה וליאור..
"או מיי גד ברור שנבוא" אמרה ליאור.
"סורי, אני י"ב" אמרה אביה.
"נוו מעולה, תזמיני את כל הכיתה שלך..יואב, דין , מתן, אריאל"התחיל להגיד.
"אמרת אריאל??" שאלה אביה.
"כן" אמר לא מבין.
"אתה מכיר בנים מי"ב?" שאלה ליאור.
"בטח, כמעט את כולם" אמר.
"טוב תפסיקו לנהל איתו שיחות, הוא צריך לעזור לי עכשיו בשיעורים" אמרה מאי ואז חייכה לסער.
"טוב ביי, נדבר" אמר לנו בחיוך כובש עם השיניים הלבנות שלו ואז נמשך על ידי מאי לחדרה.
"אומייגדד!" לחשה אביה בהתרגשות.
"הוא פאקינג מושלם" המשיכה ליאור.
גלגלתי עיינים, הנה הן מתחילות..
"אריאל, אה אבייי?" שאלתי אותה בתחמנות.
היא הסמיקה , כולה מחייכת ונשכבה *שוב* על המיטה.
"שתקיי" סיננה.
"זה לא ההוא שמסיע אותך הביתה?" שאלה ליאור.
"כן זה הוא. והוא חמוד אז סתמו" אמרה.
"לא אמרנו כלום" אמרנו לה בחיוך.
"טוב" היא התרוממה במהירות.
"הוא ממש חמוד ומצחיק, הוא אתמול אמר לי שאני יפה ושאני ממש חמודה..לא ידעתי לאן הוא חותר עד שהוא נישק אותיי" אמרה בהתרגשות.
"אומייגדד" צרחנו אני וליאור ביחד.
"כן" היא אמרה וצחקה עדיין מסמיקה כולה.
הדלת נפתחה בפראות. מאי.
"תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב" היא לחשה . כניראה לא רצתה שסער ישמע..
"אני יודעת מה אתן מנסות לעשות, אתן רוצות להרוס לי ולסער. עכשיו כדאי לכן להיות בשקט ולא להפריע לי ולסער ללמוד, הבנתן?" אמרה ויצאה בטריקת דלת.
הסתכלנו אחת על השנייה.
"אוו מאיימת" אמרתי בציניות והתפוצצנו מצחוק.
אוייש…מאיי..