" סודות " – פרק 3 –

"היי את ! לא אהבת את אנדרו ?! פתאום את קופצת לניקו המסכן?! "
המשכתי ללכת והתעלמתי ממה שהיא אמרה, כל מי שהיה באזור שמע את זה, שאני אוהבת את אנדרו .
" אז את מחליטה להתעלם ?! אז רק שתדעי שאני ואנדרו היום חוגגים שנה ביחד ! "
ואז עצרתי .
שנה ?
זאת אומרת ששנה היא הסתירה את זה זה ממני ?
הסתובבתי ובתמימות אמרתי " את יכולה לחזור על זה ? "
" על מה ? על זה שאני ואנדרו חברים כבר שנה ? "
" ואת אומרת שבתור חברה את החבאת את זה ממני כל הזמן הזה? "
" יכול להיות "
" למה עשית את זה ? "
היא לא ענתה והחלטתי להסתובב ולהמשיך ללכת .
כשדברתי עם רייצ'ל ראיתי מהצד את ניקו עומד מאוכזב .
השרשרת שלו הייתה עדיין על צווארי והרגשתי שלא מגיע לי לענוד אותה .

– נקודת המבט של אנדרו –
" את מרוצה ממה שעשית ? "
היא משכה בכתפייה " כן נדמה לי "
" למה עשית לה את זה ? היא הייתה חברה שלך "
" נו אז ? אני לא צריכה אותה כשיש לי אותך "
היא התקרבה אליי וליטפה את פניי .
" למה אתה כזה מבואס ? זאת בסך הכל הולי, היא רוצה אותך מאז הרגע הראשון שהיא ראתה אותך, יהיה לה טוב יותר עם ניקו"
נזכרתי ביום הראשון של כיתה ז' כשהמבטים שלי ושל הולי נפגשו והיא הסמיקה, התאהבתי בה באותו רגע אבל בדרכי עמדה רייצ'ל, והייתי חייב להיפטר ממנה .
באיזשהוא שלב התאהבתי ברייצ'ל ושכחתי קצת מהולי, למרות שכשראיתי אותה עוברת במסדרון ומחטיפה לי מבטים הייתי מאושר מזה . חשבתי שאולי אני לא מוצא חן בעינייה בגלל שאני לא כל כך מתחבר עם אנשים, מסתורי ומלא סודות .
דחפתי את רייצ'ל ממני והיא נראתה קצת פגועה .
" היי .. מה קרה לך ? "
" תקשיבי רייצ'ל אני לא רוצה לעשות את זה ביום השנה שלנו אבל .. "
לטפתי את שעריי ונאנחתי " אני אוהב את הולי "
היא הרימה אליי מבט המום .
" אבל מה ? "
" אני אוהב את הולי "
" איך זה יכול להיות .. ? "
" מהרגע הראשון שראיתי אותה, אבל אז ידעתי שאין לי סיכוי איתה ואיכשהו התאהבתי בך, אבל נשארו לי עדיין רגשות כלפיי הולי ולרוב אני מרגיש שהם יותר חזקים מאשר הרגשות שלי כלפייך .. "
היא בלעה רוק " זאת אומרת שאתה נפרד ממני ? ביום השנה שלנו ? רק בשביל הולי הזאת ? "
" זה שאני אוהב אותה לא אומר שהיא " הולי הזאת " אוקי ? את מתנהגת אליי לפעמים באזכריות שכזאת … וכן אני נפרד ממך רייצ'ל "
היא תפסה בחולצה שלי ומשכה אותי אלייה " אני לא אתן לך "
ואז היא נישקה אותי והתנתקתי ממנה באותה שנייה והתרחקתי .

– חזרה לנקודת המבט של הולי –
אני שוכבת במיטה שלי ובוכה ובוכה .
כאב לי כל כך הלב, לא היה לי מצב רוח, לא היה לי חשק לאכול, בקיצור – דיכאון .
אמא שלי דפקה בדלת ונעמדה בפתח .
" כן אמא ? "
" את ממש בלי מצב רוח היום אני רואה .. "
היא התקרבה אליי ודחפה לי כסף לכיס " לכי תטיילי לך "
ולפניי שהספקתי לומר משהו היא אמרה " זה יעשה לך טוב, אני בטוחה "
הנהנתי, כל דבר שקשור לקניות או משהו לקנות או בכלל לטייל עושה לי מצב רוח טוב ומרענן אותי, כמעט כמו מקלחת .
לא לקחתי כלום פשוט לקחתי את האייפון שלי, את הכסף ויצאתי.
הלכתי והלכתי ולפתע נעשה לי קר, והייתי רחוקה כבר מהבית .
התיישבתי על הספסל ובדקתי את ההתראות באייפון שלי .
6 שיחות שלא נענו מניקו .
הודעה ממנו : " היי נסיכה . את לא עונה לנייד .. משהו קצת חריג אצלך .. תשלחי הודעה שאדע שאת בסדר "
שלחתי לו הודעה : " ניקו, אני בסדר "
קמתי והמשכתי לטייל וחיממתי את ידיי בכך ששיפשפתי אותן זו בזו . " קר לך ? " שמעתי לפתע קול .
הסתובבתי וראיתי את אנדרו .
" מה אתה עושה פה ? "
" עברתי פה במקרה וראיתי אותך "
הקול שלו, הקול האלוהי הזה שלו ..
חייכתי לו חיוך קטן ומלמלתי " כן כן ברור .. למה שתסתובב פה בכלל ? "
" את האמת, רציתי לראות אותך "
" אותי ? "
העינייםש לי עוד שנייה יצאו מהמקום . הוא רצה לראות אותי ! אותי ! אותי ! אותי !
רציתי לקפץ מרוב אושר אבל ידעתי שזה יהיה מביך מדי .
" כן אותך הולי "
" מממ .. למה ? "
" אני רוצה להצטער בשם רייצ'ל .. מה שהיא עשתה .. "
" לא לא זה בסדר .. אני רגילה .. "
" אבל את מרשה לי להצטער במקומה נכון ? "
הנהנתי " ברור למה ל – "
ואז הוא נישק אותי .
הוא החזיק את פניי בידיו ונישק אותי ונתתי לו לעשות את זה כי חיכיתי לזה למעלה משלוש שנים .
כשהוא התנתק ממני שאלתי אותו באי רצון " למה עשית את זה ? אחריי הכל רייצ'ל .. "
" אני והיא כבר לא ביחד "
" למה ? "
" כי יש מישהי אחרת שאני אוהב יותר ממנה, כבר למעלה משלוש שנים "
" אהה אוקי .. "
" את לא רוצה לדעת מי זאת ? "
" אני מעדיפה לא לחטט "
" אבל זה לא נקרא לחטט "
" אוקי .. אז מי זאת ? "
הוא חייך והוריד את הג'קט שלו ושם אותו עליי " נעים לך ? " הוא שאל ואני הנהנתי ולחשתי " תודה " .
עמדנו שם כמה שניות נבוכים ואז אנדרו מלמל " אותך "
" מה אותי ? "
הייתי מבולבלת, למה הוא התכוון ?
ואז התחיל לרדת גשם .
" אני אוהב אותך הולי ורק אותך, מהרגע הראשון שראיתי אותך "
ואז הוא משך אותי אליו והתנשקנו, בגשם .
התנתקתי ממנו ולחשתי לו " גם אני אוהבת אותך, מהרגע הראשון שראיתך אותך "
המשכנו להתנשק ואז אנדרו התנתק ממני אבל נשארנו עדיין ממש קרובים זה לזו .
" היי אתה ! מה אתה עושה עם החברה שלי ?! "
אנדרו תפס בידי בחוזקה והדמות שצעקה אלינו התקרבה .
ניקו, הוא הלך מתנדנד כאילו היה שיכור .
" מה עובר עלייך ? "
" תעזוב תחברה שלי .. ברור ? "
ניקו העביר יד באוויר כאילו הוא מנסה להרביץ לאנדרו ואז שוב התנדנד מצד לצד ונפל .
" אוי אלוהים, תזמין אמבולנס משהווו ! " צרחתי ואנדרו השתיק אותי . " תפסיק עם הדרמות ניקו " ואז הוא הרים אותו וניקו כאילו התעורר לחיים .
" מה .. איך ידעת ש .. "
אנדרו החטיף לי מבט " יש הרבה דברים שאת לא יודעת עליי הולי, ועדיף שיהיה ככה "
התרחקתי משם והתחלתי לרוץ, המדרכה הייתה חלקה מהגשם שהמשיך לרדת ונזהרתי שלא ליפול .
לפתע משהו לפת את ידי וצרחתי .