סטוץ מאהבה פרק 2
נקודת מבט ליאו:
הסתכלתי עליה, יפה כמו בכל בוקר מחדש. עם הרגליים הארוכות שלה והשיער המתנפנף, והאודם הכהה שהיא שמה בכל בוקר, יפה כמו בפעם הראשונה שהבטתי בה.
מכתפת את התיק העדין שלה, שבכל זאת נראה כל כך מגושם לעומת עדינותה הבולטת, יוצאת מהבניין מולי, מוציאה את הפלאפון שלה, מחייגת.
הפלאפון שלי צילצל.
כמו בכל בוקר מחדש. עניתי.
"ליאאווש" היא אמרה בקול עייף. "אני מוכנה, תרד כבר."
צחקתי. "אני יודע" אמרתי והיא שאלה "מה?" אמרתי "כלום." ודילגתי את המדרגות שתיים שתיים, מגיע אליה מתנשף, נותן לה חיבוק ולא רוצה לעזוב. היא צחקה במבוכה.
ואז הלכנו שנינו, כמו בכל בוקר, כמו בכל יום, כמו בכל שבוע או חודש מהחיים שלי. הידידים הכי טובים, היזיזים הכי מושכים (לא כאילו שמישו יודע עלינו אבל בסדר).
הגענו כמעט עד לשער בית הספר, כשנעצרנו, כמו בכל בוקר. נותנים אחד לשני חיבוק חזק.
"יום טוב יפה שלי"
"יום טוב נסיך"
היא אומרת ואני כל כך אוהב לשמוע אותה אומרת לי את אותן שלושה מילים בכל בוקר מחדש.
וכרגיל, כמו בכל יום מחדש. אנחנו מתפצלים כל אחד לחברים שלו, כל אחד לכיתה שלו, לחיים שלו, ואני עוקב אחריה בעיני, כל כך לא רוצה שתלך.
***
הצלצול הצורם נשמע ברחבי בית הספר. מאות תלמידי כיתות י-י"ב צועדים לאט, עושים את דרכיהם את הכיתה.
הוא מתיישב במקום, ליבו דופק במהירות ובפליאה, כשהוא רואה אותה נכנסת לכיתתו, וחוזר לדפוק כרגיל ברגע שהוא מבין שזה שיעור המגמות הראשון של השנה. הוא חייך אליה חיוך קטן, והיא, נאבדת בכיתה שאינה מכירה, מאושרת לראות פנים מוכרות.
"ליאוווש" היא אומרת שוב בקולה העדין ומתקרבת לשלחנו.
"כריסס" הוא אמר, מקצר את שמה הארוך (כריסטינה), והיא מחייכת כמו תמיד לשמע השם שהוא המציא לה.
היא צוחקת בעדינות, "ליאו, אני יכולה לשבת פה? הם הכניסו אותי למגמת מנהל חשבונות… ואני לא כל כך מכירה פה אף אחד…" אמרה, לוחשת את המשפט האחרון.
ליבו חזר לדפוק במהירות, אחרי שהוריד את תיקו מהכיסא לידו, וראה אותה מתיישבת, מתכופפת מטה אל תיקה כדי להוציא מחברת חדשה.
הם אתמול היו יחד, אבל הוא כבר כל כך מתגעגע אליה שוב..
הוא שם יד על גבה, בעודה קופצת, לוחשת במהירות "לא כאן ליאו.." היא הביטה בו, והמבט המוכר והרעב בעיניו עלה מולה, משגע אותה בכל פעם מחדש.
"היום בערב" היא לחשה. "אבל עד אז, שאף אחד לא ידע שיש ביננו משהו מעבר לידידים. מובן?" היא אמרה, והוא כל כך אהב לשמוע את קול השליטה יוצא מגרונה.
"מובן" הוא לחש בלי קול, נושך את שפתיו בתשוקה.
תגובות (1)
פרק קצר ואין ממש תוכן משמעותי שאני יכולה להגיב עליו…. כמו פרק מעבר כזה.
מצפה לפרק הבא.