אין אני בלעדייך

משתגעת בלעדיך..התוכל להאשים אותי?
בלעדיך,אני זו האשה ששוכחת מי אני..
מפחיד שלא מצליחה לזהות..גם מול מראה אני לא מכירה אותי.
אני רוצה לדעת,מי זו שמולי..
מי זו שדומעת אל מול עיניי..
מי אני בכלל בלעדיך..?
מי אני?

אתה אותו אדם שאהבתי,
שגרם לי לחייך כל פעם מחדש.
אתה אותו האחד שאמר לי שתמיד אותי יאהב
היחידי שגרם לי לרצות לברוח רק אל זרועותיו..
היחידי שרציתי,אפילו עכשיו..
היחידי שיכולתי להתכרבל איתו שעות,
עד שהפחד יעבור.
עד שהכל יגמר ושהכל יחזור..
היחידי שנשאר איתי עד שארגע.
האחד שהיה שייך לי..היה.
היחידי מבין כולם,
אתה יותר לא כאן.
ומי אני עכשיו בלעדיך..?

אני מוטרדת בלעדייך..התוכל להאשים אותי?
בלעדיך אני הנערה שתקועה במלחמות,לא יודעת מי אני.
ולא מוצאת כיוון,ופוגעת כל הזמן,בעצמי..ובכולם.
אני זו שצורחת למצוא את האחד ,
שאני אוהבת כל כך.
הוא העלים את צרותיי בנשיקה..
לא שומע את צעקותיי,ובעצם איך תשמע?
אין עוד קול בגרוני.
אין בי עוד תקווה.
היחידי שגרם לי לשכוח הכל ..
האחד שהפך את עולמי לגדול.
היחידי,מבין כולם שסמכתי שלא יעזוב..
היחידי מבין כולם,איננו עוד..
אתה יותר לא כאן.
ועל מי אני אסמוך היום בלעדיך?

כועסת בלעדייך..התוכל לכעוס עלי?
אותה אחת שאהבת,
עושה שטויות בלילותיי.
כאילו נוקמת בך על כך שהלכת,כשבעצם זו אני שאשמה..
איך אני עושה את זה כל פעם?
כל יום מנסה לשכוח אותך.
מיום שעזבת,כל יום יש אחר במיטתי,וכל בוקר פותחת את עיניי לזר.
מקווה שזה יהיה אתה שמסתכל עלי,אבל אין אנחנו,זה מוזר…
אתה בכלל לא כאן.
ואתה היחידי שאהבתי..
בין כולם נשארתי לבדי,וידעתי שיכאב לי..
לא נשאר בי כלום,
והכי כואב להיות לבד..
האש שהיתה בי כבר לא תבער לעד.
אני לא אסתדר עם השקט שחל בי..
תסתכל כמה ריקנות יש לי כשאתה אינך.
מה בוער בי בלעדיך?
בוער בי רק איתך..

בוכה בלעדייך,התוכל לנגב את דמעותיי?
קשה בלעדייך,עצבות שלא פוסקת משתלטת על חיי.
גם חיוכים מזויפים לעולם יותר אני לא מחלקת.
אין לי סיבה וכבר אין לי ת`שקט,שהיה לי ..
כשהיתי שלך..
אני לבד בחושך,ואתה אינך …
היית מלטף ,כשהכל שחור,ונותן לי להרגיש בטוחה.
אותו אחד שאת האור השיב אליי,
איננו כאן.
איך הלכת?עוד לא פסקו לזלוג דמעות מעיניי.

אני לא מצליחה לקבל אותי..
לא יכולה להתחבר,לאהוב את שאני..
אני כמו צל,ואני נעלמת בין הכל.
מתערבבת בתוך כלום ובתוך עולם גדול.
אני לא קיימת עוד,ואין ממני שומדבר .
אני לבד בתוך מה שאין,ואין כאן אף אחד..
ומי אני בחושך בלעדייך?
מי אני לבד?

מכורה אליך,התוכל לספק את יצריי?
תעזור לי,רק אתה מחזק את חולשותיי.
אני לא יכולה להיות חזקה בלעדייך.
אני מכורה רק אליך..וזה בוער בעצמותיי,
אין לי עוד דופק בלעדיך,אין חיים בתוך ימיי.
אכלת את כולי..ועכשיו אני נשארת
עם ההתמכרות הזאת אליך והיא אותי שורפת..
לעולם לא תדע מה היתי נותנת
כדי לאבד את זכרוני ולשכוח אותך..
איך אני מתמסטלת,אתה לא לידי
ואני שוב נזכרת,
והריח שלך עוד מהדהד במוחי.,
משכר ..
תחזור אלי שוב,נתמכר..
בוא תזרום בי,נסתחרר..
אני מכורה אליך..
בעצמותיי זה בוער..
גוועת בלעדיך,ודמי חודל מזרימתו.
אל תלך עדיין..
תן לי רק עוד יום..
כי אני לא יכולה..
אני כבר אף אחת.
מחפשת משמעות ,טובעת כך לאט..

מאוהבת בך,התוכל לאהוב אותי שוב?
בלעדיי אתה בטח לא אותו אחד,
גם אני השתניתי ..איך נמשיך ככה לחוד?
אני צריכה אותך איתי,שאותי תחזק.
ואני רוצה אהבה שלעולם לא תמחק..
לא רוצה לחיות עוד יום..
כשמיטתי מלאה אך ליבי נותר ריק.
התוכל למלא שוב את ליבי בחזרה?..
אתה היחידי שיכול..אני יודעת.
מי אני בכלל היום כשאתה לא כאן?
בלעדייך אני גוועת..

אני משתתקת,ומשתגעת..
ולנצח כועסת ופגועה.
על אותו היום שעזבת בגללי,
ולא תשוב בחזרה..
אני יודעת,
שתשאיר אותי לבד.
ותמיד אני דומעת..
כי אין יותר אותך.

ולא הצלחתי לייבש את עקבות העצב בליבי..
ותמיד אוהב אותך..למרות שאין יותר אני.
לנצח אשאר מכורה לגופך..
כשתסתכל לי בעיניים תקרא את אשר דוברות שפתיי..
שצעקו לך לא ללכת..שביקשו את שתיקותיי..
שלחשו לך באוזן שבלעדיך אין אותי.
ובלעדיך..
אין אני,
בלעדיך..
אין אני.