סיפור בהמשכים שבוע הבא עוד סיפור

איסמו ומינורו

26/12/2016 531 צפיות אין תגובות
סיפור בהמשכים שבוע הבא עוד סיפור

פרק 1 : נולדת מחדש
שלום שמי מינורו מיאסקי אני חיה בקוריאה הדרומית … שהייתי קטנה נולדתי בצפון קוריאה גדלתי יחד עם חברי איסמו גם הורינו היו חברים טובים מאוד ..
גדלנו אני ואיסמו לאורך כל הדרך שהייתה קשה מאוד לאזרחים מהמעמד הפשוט בצפון קוריאה
בין אם זה העוני והרעב או באי נתינת עבודות לאזרחים מהמעמד שלנו.
גדלנו בחסך מאוד גדול בלי לימודים ועבודה ותמיד שחזרתי מהעבודה שלי בתור ילדה ראיתי את אמא שלי כותבת ביומן שלה כתבי סתרים שלא ידעתי מה מסתתר שם וששאלתי את אמא שלי מה היא עושה היא הייתה מסתכלת עליי עם עיניים דומעות ואומרת :"כלום חומד, לכי לישון" ולא ידעתי למה היא עצובה וזה חרה לי מאוד .יום אחד העננים היו שחורים וגשם זלעפות היו בשמי צפון קוריאה ופתאום הייתה דפיקה הלכתי ופתחתי את הדלת וראיתי את הוריו של איסמו ואיסמו עצמו ישבנו ביחד על הספה אנחנו והוריו של איסמו ישבנו אני ואיסמו ראינו את הורינו בוכים והם אמרו שנברח הם לא אמרו לאן ואיך הם פשוט אמרו שהקיסר אינו נותן לנו לעזוב את צפון קוריאה אנחנו נברח לדרום קוריאה..
לא הבנו מה קורה ובלי לחשוב פשוט שמו לנו טיפות בשוקו והרדימו אותנו. 24 שעות מהצריף בצפון קוריאה עברנו לבניין מעופש בדרום קוריאה .
בבוקר התכוונו ללכת לעבודה שלי ושל איסמו אצל כורי הפחם אבל לא נתנו לנו … מסתבר שבדרום קוריאה אין עבודות לילדים ויש במקום זה משהו מאוד מוזר "בית ספר"
נחנו שיחקנו קצת ולאחר בבוקר הלכנו אל מבנה מעופש עם נדנדות חורקות ומגלשה צהובה שדהה ממנה כל הצבע אני ואיסמו הסתכלנו עליה במבט מוזר ומשונה לא הבנו מה עומד מולנו באה המורה ואמרה: "שלום אתם בטח מינורו ואיסמו בואו אחריי" נעלי העקב הגבוהות שלה השמיעו צלילי דפיקה מוזרים ואחר כך נכנסנו לכיתה מעופשת בקצה המסדרון איסמו אמר :"מי דופק?" אמרתי: "אתה?" איסמו דפק בדלת ואמר :שלום? המורה השמנמנה ישר רצה עם נעלי הבובה הלוחצות שלה אלינו ואמרה בקול צפצפני : "אוווווו,שלום לא ידעתי שיש לנו אורחים" כל הכיתה צחקה והמורה צרחה "שקט" אני ואיסמו החזקנו ידיים והיא אמרה : " אני קזוקו ומי אתם" אני עניתי ישר:" אני מינורו אמא אמרה לי שהשם שלי אומר אמת וצדק ושאני ילדה שמשרישה שלום" אמרתי בהתלהבות יתרה "ומי אתה ילדון צעיר " היא אמרה "אמ.. אני איסמו השם שלי אומר אומץ"
היי חמודים אלה הכיתה החדשה שלכם
באתם בדיוק בזמן לשיעור ספרות ובדיוק לשיעור שלך מינורו זה שיעור של פסקת טיעון
"פסקת מה?" "פסקת טיעון , פסקה שמיועדת לאדם שכותב אותה שישריש צדק מבחינתו"
"מדהים" אמרתי בהתלהבות
"אז היום הדעה שלכם על הצפון קוריאנים כיום יש הרבה צפון קוריאנים שבורחים מצפון קוריאה כי אין להם כסף או עבודה או אוכל"
איסמו התחיל לבכות … ואף אחד לא הבין למה …
ורק מינורו יכולה ללכת ולהרגיע אותו ומינורו כתבה וכתבה וכתבה ואיסמו ישב בצד בוכה ובאה אליו ילדה אחת מיקיו והייתה איתו


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך