דמעות של אושר

אהובתי,
את המכתב הזה אני כותב לך ממעמקי ליבי.
אני כואב, אך לא כועס.
לאן נעלמתי, את בטח שואלת.
ברחתי רחוק, לא יכולתי לשאת את הכאב יותר.
לא יכולתי לשאת את ההשפלה.
איך יכולת אהובתי?
איך יכולת לעשות לי את זה?
אחרי כל מה שהיה בינינו?
אחרי שנים רבות של אהבה?
איך יכולת לעשות לי את זה, לבחור בליבו של אחר,
ולרסק את שלי.
איך יכולת?
תוכננו לנו חיים מאושרים יחד!
בית, משפחה, אהבה ללא תנאים!
ואותו, אותו בחרת.
למה אהובתי, למה?
כי הוא יפה יותר?
כי הוא עשיר יותר?
למה?
אהבתי אותך אהובה שלי!
אהבתי אותך אהבת אמת!
אהבתי, ואני עדיין אוהב.
אני לא כועס,
רק שמח שזה קרה עכשיו.
שמח שזה לא היה מאוחר מדי לסוף.
אני שמח שמצאת לך אהבה אחרת!
אני שמח שאת מאושרת עכשיו!
אני בטוח שתהיה לך משפחה למופת!
כי את מדהימה!
אהובתי,
אחרי שסירבת להצעה שלי, והסכמת לשלו,
החלטתי שאין לי טעם לחיים.
אהובתי, אני כותב את המכתב הזה בידיעה שתקבלי אותו אחרי החתונה שלך.
בטח בחופתך לא הבנת כיצד באמצע הקיץ יורד מבול?
ובכן,
אם קיבלת את המכתב הזה, תדעי לך שאני צופה בשניכם עכשיו.
צופה מלמעלה.
צופה ובוכה,
דמעות של אושר.