האגדה מאחורי הנער. פרק אליף

"למה אתה חייב להיות כזה אכזרי!" שאלתי אותו אחרי שנישק אותי.
" כי אני כזה, מרושע" ענה בחיוך. נתתי לו בוקס בכתף, לסימן שישתוק כבר.
" אז, זו הפעם האחרונה?" שאלתי, דמעות עלו בעייני.
"אף אחד לא אמר…." היהר בשקט.
" הרי אמרת ש…." עניתי. הוא שם את ידו על פי וחפן את ידיו בשיערי.
" אני רוצה שתדעי שאני תמיד כאן" הוא החווה למקום של הלב שלי.
"וכאן" הוא תקע אצבע הראש שלי. הורדתי אותה.
" וכאן" הוא אמר, הוא הסתכל בעיינים שלי.
" אני אזוכר אותך לתמיד."
" את לא חייבת. אני אבקר!" אמר, חצי צוהל.
" אבל!" קראתי.
" אל תדאגי. אני אחזור בדיוק בעוד שנה" הוא לחש,
" ואם לא?" דמעות עלו בעייני.
" אני מבטיח" אמר וחתם את השיחה בנשיקה ארוכה. אני לא יודעת כמה זמן עמדנו שם. אני רק יודעת שלמרבה הצער נרדמתי מרוב עונג מדושן. ומצאתי את עצמי בחוף הים, שמלתי הקייצית רטובה, כולי בחול ופתק ממנו.
" אני אוהב אותך"
* * *

עבור מאה שנה
הפעם מישהו אחרת:
"למה אתה חייב להיות כזה אכזרי!" שאלתי אותו אחרי שנישק אותי.
" כי אני כזה, מרושע" ענה בחיוך. נתתי לו בוקס בכתף, לסימן שישתוק כבר.
" אז, זו הפעם האחרונה?" שאלתי, דמעות עלו בעייני.
"אף אחד לא אמר…." היהר בשקט.
" הרי אמרת ש…." עניתי. הוא שם את ידו על פי וחפן את ידיו בשיערי.
" אני רוצה שתדעי שאני תמיד כאן" הוא החווה למקום של הלב שלי.
"וכאן" הוא תקע אצבע הראש שלי. הורדתי אותה.
" וכאן" הוא אמר, הוא הסתכל בעיינים שלי.
" אני אזוכר אותך לתמיד."
" את לא חייבת. אני אבקר!" אמר, חצי צוהל.
" אבל!" קראתי.
" אל תדאגי. אני אחזור בדיוק בעוד שנה" הוא לחש,
" ואם לא?" דמעות עלו בעייני.
" אני מבטיח" אמר וחתם את השיחה בנשיקה ארוכה. אני לא יודעת כמה זמן עמדנו שם. אני רק יודעת שלמרבה הצער נרדמתי מרוב עונג מדושן. ומצאתי את עצמי בחוף הים, שמלתי הקייצית רטובה, כולי בחול ופתק ממנו.
" אני אוהב אותך"

כך זה חזר על עצמו כל מאה שנה, כול מאה שנה ילדה אחרת, נערה אחרת.
ואותו הנער הוא אגדה.
אבל מה מאחוריו?