אור באפלה
עלה לי לראש סתם כי חשבתי על חבר שלי...
בלי תגובות רעות..
תהנו

ירד כמו מלאך,עלה כמו מלאך

אור באפלה 06/03/2013 702 צפיות אין תגובות
עלה לי לראש סתם כי חשבתי על חבר שלי...
בלי תגובות רעות..
תהנו

הוא לא ידע,
זאת הייתה האהבה הראשונה שלי,העור המושלם והשחום שלו,העיניים הכחולות שפשוט הולכים לאיבוד שם,השער החום המרהיב שלו שנופל על עיין אחת,הכל,הכל היה מושלם בו.
ממש כמו מלאך הוא הולך,כל משפט שהוא מוציא מהפה נכון ומדויק,הכל בו מושלם בלי טעויות,כי אלוהים זיהה כישרון,ועבד על הטיוטה שעות על גבי שעות,ובסוף יצר מלאך שקרוב לאלוהים.
היינו ביחד מהגן,חברים טובים. בכיתה א' התרחקנו,לא נפגשנו בכלל ניתקנו קשר.
בכיתה ח' חזרנו להיות חברים טובים והתאהבתי בו לראשונה,בכיתה י' זה סוף סוף קרה-יצאנו לדייט,הכל היה מושלם הפיצה שאכלנו בפינת הרחוב,הרוטב שלכלך את הפנים שלו ואני ניקיתי,העוגת שוקולד הטעימה שקירבה בנינו עד שהצמדנו שפתיים. במשך שנתיים יצאנו והיינו יחד,הגענו לשלב שהכל היה חשוף,ללא סודות.
החלטנו לעשות את זה בכיתה יא' כמו כולם רק שאצלינו הכל היה אמיתי,שום דבר לא מזויף.
סיימנו את כיתה יא',בקיץ על חוף הים הוא הודיע שהמשפחה שלו והוא נוסעים לארצות הברית למשך שלושה שנים.
ליבי נשבר,הוא חיבק ונישק "היי,תרגיעי את הדמעות! אני חוזר תוך שלוש שנים ואני ואת חוזרים להיות יחד!! חוץ מזה אנחנו נהיה בקשר כל שניה לא נתנתק"!!! הוא הרגיע.
כל הקיץ היינו בקשר ראיתי אותו עולה למטוס,בכיתי,צרחתי ונרגעתי.ידעתי שהוא חוזר,חשבתי עליו כל שניה דיברנו כל הקיץ.
ביום הראשון ללימודים בכיתה יב' נכסתי לכיתה שמחה ועצובה :
שמחה-כי זה כיתה יב'!! שנה אחרונה!!
עצובה-כי הנפש התאומה שלי פשוט לא איתי !!
אני שומעת ציחקוקים ונכנסת לכיתה,אני רואה אותו יושב על שולחן,אני באה לקפוץ עליו ורואה ושיש שם משהי איתו אני מכסה את הפה בידי ורצה למחוץ לבית הספר בבכי מטורף הוא רץ אחרי "אוור חכי! זה לא מה שנראה לך !!" הוא צועק,"אה באמת ?! אז מי זאת?! אתה יודע מה?! אל תענה ! אני רוצה לשאול אותך שאלה פשטה:אתה אוהב אותי"?!
יש שקט ואז "ברור היא סתם נדבק עזבי זה"…
"אני רק שאלתי שאלה פשוטה:אתה אוהב אותי"?!
זה נגמר,רצתי הביתה בוכה,מאוכזבת ועצובה אני שבורה ולא יכולה יותר !
כעבור כמה שבועות קיבלתי מכתב ממנו הוא כתב שהוא סיים את חלקו בעולם נמאס לו לא להיות איתי,הוא משתגע…הוא התאבד.
בכיתי כל החיים אהבתי אותו! רק אותו עכשיו אני בת65 ויודעת לספר זאת בעל פה בלי להקתה,כן,התחתנתי והולדתי ילדים ויש לי אפילו נכדים שאת הסיפור על האהבה היחידה שלי וכולם מרותקים.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך