האובססיה

תשמעו את השיר הזה ותקראו את הסיפור https://www.youtube.com/watch?v=BmErRm-vApI
"תגידי משהו, אני מוותר עליך. אני אהיה אחד, אם את רוצה שאני בכלל אהיה…
בכל מקום, הייתי כבר אחריך, נבלעתי בקסמייך, תגידי משהו… אני וויתרתי עלייך, ואני מרגיש כל כך קטן. זה היה מתחת לאף שלי, לא יכולתי להפסיק. התמכרתי אלייך. זה היה פשוט אובססיה. אני לא יודע כלום בכלל. מה עובר עליי? ואני מועד ונופל אני עדיין לומד לאהוב רק מתחיל לזחול, כל כך קשה לוותר על דבר כל כך יפה. כל מה שחושב זה עלייך. אני מצטער שאני לא יכול להגיע אליך. זה קשה. למה ברחתי? למה וויתרתי? ואני אבלע את האגו שלי, את הגאווה שלי. את זאת שאני אוהב, ולמה לעזאזל אני אומר שלום? זה לא הגיוני. תגידי משהו, בבקשה." אמרתי מול המראה בקול שבור. קשה לי. למה עשיתי את זה לעצמי? התפרקתי. נמאס לי לבהות בקירות הסדוקים, לחפש מענה במקום שהוא לא יכול להיות. הדמעות המשיכו לזלוג, וכל מה שחשבתי זה עלייה. למה לא יכולתי להעריך את מה שהיה לי בידיים? למה לא יכולתי להגיע אליה בדרך שלי? אני רוצה להיות איתה. רק אחרי שהיא הלכה חשבתי עליה. אחרי שהיא נעלמה, אחרי שהיא מתה. רק שהיא מתה לי בידיים הבנתי את מה שהייתי צריך לעשות מזמן. רק אחרי שהיא נעלמה הרגשתי כל כך קטן לעומתה. היא הייתה אמיצה וגיבורה, הגדולה שלי. אני אוהב אותה כל כך. וכשהיא הייתה לידי, התביישתי בה. כל כך. בכל הפגמים שלה, וכשהיא הלכה התחלתי להיות אובססיבי. זה היה כמו סמים, רק גרוע יותר. רק רציתי להסתכל בתמונות שלך, וכשהייתי בהלוויה שלך התחלתי לחפור באדמה ולצרוח כמו משוגע, רק כדי לבדוק שזה לא היה במקרה הרופאים, שקבעו את מותך בטעות. אני כמעט מתי בעצמי. נכנסו בי שגעונות אובדניות. ניסיתי וניסיתי, וכל הזמן היה מישהו שהציל אותי. למה אף אחד לא הציל אותך? למה אני לא הצלתי אותך?! איך לא הבנתי מה עובר עלייך? איך לא הבנתי שאת שוקעת בבוץ עמוק, מחכה שאני יציל אותך? אבל בחיים לא הצלתי אותך. וכמעט הצלחת להנצל בעצמך. אם רק הייתי מושיט לך יד אחת קטנה, את לא היית מתה. יד קטנה, שהייתה מצילה אותך מהחיים האכזריים שלא ידעתי שעברו עלייך. מלאך שלי. את היית האחת, אני יודע. ותמיד תהיי האחת.