האור שלי

״יכולתי להגיד הרבה דברים, אבל הדבר היחיד שאגיד זה שאף אחת בעולם לא תאהב אותך כמוני״ סגרתי אחריי את דלת ביתך בתחושה שאולי זו הפעם האחרונה שאראה אותך.

אתה היחיד שיכול להוציא אותי מדעתי. אתה משגע אותי. היחיד שגורם לי להשאר ערה כל הלילה כדי לחכות להודעה ממנו, היחיד שבשבילו אני אוותר על עצמי, היחיד שטעם שפתיו לא יוצא לי מהראש והיחיד שבזכותו הלב שלי עוד ממשיך לפעום.

אז אחרי שנתיים של לילות ללא שינה, של ימים שלמים ששכבתי בוכה במיטה, אחרי שנתיים של רגעים קסומים ובלתי נשכחים לצידך- זה נגמר.

אבל הבטחת לי… זוכר? אתה הבטחת שאני ואתה זה לנצח. כששאלתי אותך מה יקרה ביום שיהיה לי מישהו אחר, אמרת את המפשט שעד היום מהדהד לי בראש.

״תביני יפה שלי… אני ואת זה לא יגמר לעולם. את תראי, את עוד תהיי אשתי״.
היו לנו תכניות לעתיד, דמיינו איך הילדים שלנו יראו, איך נקרא להם. אתה רצית רק שניים כדי שלא אסבול יותר מדי.

אבל את האמת… אני לא יודעת אם יותר כואב לי או יותר הוקל לי.
אתה מבין, סוף סוף חזרתי לחיים, נולדתי מחדש. אין לי את הפחד שלא תענה לי לטלפון כי אתה שוב מעשן או מסטול מת, הפסקתי לפחד שאולי עפת עם האופנוע בדרך הביתה ממני כי נהגת שיכור, העיניים שלי חזרו לגודל הטבעי שלהן בזכות זה שחזרתי לישון.
אבל עם כל זה… אתה הלב שלי, אתה מבין? אתה הדם שזורם לי בגוף, הצמרמורת שלי מהתרגשות, אתה הקסם שלי בחיוך, אתה החלומות והמחשבות שלי. אתה הכל בשבילי, אתה האור שלי.

–
בין לבין, כשנפרדנו פה ושם, ניסיתי לנתק את הלב שלי מהגוף. ניסיתי להיות עם אחרים בתקווה שאשכח אותך אפילו רק לרגע. חשבתי שזו התרופה הכי טובה לכאב הזה.
כן בטח… עוד חרטא של רופאים חובבנים.

אבל תראה.. עברו שלושה חודשים מאז שהפסקתי להקשיב ללב שלי, שמת לחיבוק המוחץ שלך, ורציתי שתדע שהכרתי מישהו אחר.
אל תדאג, הוא מדהים, באמת. הוא אוסף אותי בכל פעם שאני נשברת ומרכיב לי את השברים מחדש.
הוא דואג לי, הוא שומר עליי.
אבל תדע גם שלא הפסקתי לאהוב אותך. אפילו לא לשנייה.
אז למה אני איתו? אני חייבת את זה. אני חייבת את זה לעצמי. מגיע לי מישהו טוב. מגיע לי להרגיש ביטחון, להרגיש מוגנת. מגיע לי חיבוק של גבר אמיתי, כזה שלא נופל לצמח מגולגל בפיסת נייר שרופה.

אבל אתה… אתה האהבה של החיים שלי. אני קמה בבוקר, מדביקה על עצמי חיוך ומעבירה את היום. אבל בלילה כשאני במיטה ועוצמת עיניים, אני מתפללת לחבק אותך רק עוד פעם אחת. מתחננת שתעטוף אותי בידייך הכבדות והעצומות כדי שארגיש את שוב חם גופך, שאריח שוב את הבושם שלך מתערבב עם ריח הכביסה של אמא שלך.

אמא שלך… אישה נדירה. מאחלת לעצמי שחמתי תהיה כמוה. אני מתגעגעת לאוכל החם והמפנק שלה, כזה שטמון בו המרכיב הסודי של כל אמא. אני מתגעגעת לשיחות שלי איתה, לאהבה שהיא העניקה לי בכל פעם מחדש, לדאגה, להקשבה ולתמיכה שדחפה אותי להמשיך הלאה.
–

אז אולי לא הייתה לנו מערכת יחסים כמו באגדות, אבל כשהייתי בין זרועותיך הייתי האדם המאושר עלי אדמות. לא יכולתי להוריד ממך את העיניים, לא יכולתי למחוק את החיוך מהפנים שלי.
אתה כל העולם שלי, אתה יודע את זה נכון? אתה האוויר לנשימה שלי, אתה האור שלי.

רק שתדע שבאמת התכוונתי למה שאמרתי אז, כשנפגשנו בפעם האחרונה.
אף אחת בעולם, בכל הפאקינג עולם אבל, לא תאהב אותך כמו שאני אהבתי.