האם זה אפשרי? פרק 2

לפתע גיליתי…. שהילד הזה גם בכיתה שלי והוא הניח את התיק ליד הכיסא שלי , זה אומר שנצטרך לשבת ביחדדד! מה אני אעשה?
"זה הגורל :) " צחקה שחר.
"חחח ממש מצחיק , מה אני אעשה עכשיו?!" שאלתי.
"תשבי ותזרמי." אמרה שחר והלכה , לפתע הילד הזה הגיע , התיישבתי וחיכיתי.
"היי , אני תומר ואת?" אמר אותו הילד.
"אני… עדן." אמרתי בגימגום קל.
"זה מפריע לך אם אני אשב כאן?" שאל.
"אממ… לא." אמרתי.
"תודה , פשוט אני עוד לא מכיר אף אחד , אני חדש." אמר תומר.
לפתע הגיע המחנכת החדשה והתחילה לעשות משחקי היכרות ממש משעממים.
הגיעה ההפסקה וישר רצתי אל שחר.
"נו , מה אם הילד?" שאלה שחר בסקרנות.
"אממ…. נחמד , קוראים לו תומר והוא חדש." אמרתי.
"נראה שהוא מסתדר די טוב." אמרה שחר.
"למה את מתכוונת?" שאלתי .
"תסתכלי לשם!" אמרה שחר והצביעה ימינה לכיוון המגרש של בית הספר , שם ראיתי את תומר מדבר עם גל וכל שאר המקובלים , פשוט סיוט!
"לא רציתי להרוס לך את המצב רוח , אבל.." אמרה שחר.
"זה בסדר." אמרתי ולפתע נשמע הצלצול לחזור לכיתות.
כך עבר שבוע די רגיל.
תומר כנראה די התחבר עם כל המקובלים , כך שיצא שהוא דיבר איתי רק במהלך השיעורים.
שבוע לאחר מכן ביום שישי הייתה מסיבה , אני בדרך – כלל לא הולכת למסיבות וכך גם שחר , אך החלטתי ללכת בשביל לראות את תומר ולמרות שלא האמנתי הצלחתי לשכנע את שחר.
ביום של המסיבה לא ידעתי מה ללבוש , אני תמיד לובשת חולצה רגילה וג'ינס , אך הפעם רציתי משהו מיוחד , הפכתי את כל הארון ומצאתי שמלה שאף פעם לא לבשתי בצבע שחור , שמתי אותה עם חגורה לבנה ועקבים שחורות (בדרך כלל אני גם לא שמה עקבים , אז היה לי די קשה ללכת איתם.)
התאפרתי והסתרקתי יפה וכך הלכתי למסיבה , במסיבה פגשתי את שחר שהתלבשה רגיל כמו תמיד חולצה , ג'ינס ונעלי ספורט , היא ממש הופתעה מאיך שנראתי.
"את נראת ממש יפה , אבל זה לא הסגנון שלך. הכל בגלל תומר , נכון?" אמרה שחר.
"נכון , הייתי חייבת לשנות סגנון!" אמרתי.
"לדעתי , את צריכה להיות מי שאת ולא להשתנות בשביל אף אחד , אבל את בוחרת!" אמרה שחר.
נכנסנו למסיבה ושם קרתה לי הפאדיחה הכי גדולה שיכולה לקרות…