הייתי רוצה

הייתי רוצה אותך, שתמונתך בווטסאפ תהייה תמונה שלנו, ויהיה לנו ניצוץ בעיניים, הם יזהרו.
הייתי רוצה שיהיה לנו פלייליסט עם השירים שלנו, רק שלנו, ונוכל לשיר אותם ביחד בכל פעם שנתראה.
הייתי רוצה להיפגש אתך פעמיים בשבוע בערך, אבל שיהיה ספונטני.
הייתי רוצה שהים יהיה המקום האהוב עלינו, כמו שהבטחת לי בפעם הראשונה.
הייתי רוצה שתלמד אותי איך להתנשק, ואני יודעת שלא היית שופט אותי אם לא הייתי יודעת מה לעשות.
הייתי רוצה לכתוב לך שירים רומנטיים, רק לך, ולשלוח לך אותם בדואר לפעמים.
הייתי רוצה לדבר אתך בערב כשאין מה לראות בטלוויזיה, ושתגיד לי לילה טוב אוהב כזה לפני השינה, מהול בעצב שאנחנו לא ישנים ביחד.
הייתי רוצה שתבוא אליי בהפתעה לפעמים, ואני יודעת שאני אהיה כל כך גאה להציג אותך בפני אנשים, כי אתה שווה את זה.
הייתי רוצה שתיתן לי יד כמו הילדים בגן, ושהכל יהיה כל כך תמים ומתוק.
הייתי רוצה שיהיו שתיקות אבל שום דבר אף פעם לא יהיה מביך, זה יהיה נעים וטוב.
הייתי רוצה לראות אתך סרטים, כי אתה הראשון שלא התנגד חריצות לקומדיות רומנטיות.
הייתי רוצה לבכות על כתפך ושיהיה לי את המקום הקבוע הזה אצלך שיהיה רק שלי, תמיד.
הייתי רוצה לטייל בעולמך ובמחשבותייך, וללכת אתך למקומות קסומים בדמיון.
הייתי רוצה שנלך יחד לטייל בארץ מדי פעם, שנלך לאיבוד ונמשיך ללכת עד שנמצא את הדרך חזרה.
הייתי רוצה שתראה את מה שאני כותבת עכשיו עלייך, שתדע שזה אמיתי.
הייתי רוצה את כל אלו, אבל יש לך חברה, ואני כועסת על עצמי שאני בכלל מרשה לעצמי לחשוב מחשבות כאלו, כי זה לא יקרה.
אני בתהליכים של להבין שהכל היה שקר. יש לך חברה, כבר הרבה זמן. אין לי הזדמנות להראות לך את עצמי אפילו, אתה כבר שלה.
ואולי זה בכלל לא אתה, אולי אני פשוט רוצה להגשים את כל המשאלות האלו, ומחכה שמישהו יבוא איתי לנצח את האהבה.
אבל אתה כבר כאן עכשיו, ושוב הבאתי את עצמי למצב כזה, שאני מנסה שזה יצליח, שאני מנסה להאמין שיש אהבה ושהכל אפשרי, ושוב זה לא הולך ושוב זה נשבר ומתמוסס ומשאיר משהו ממני מאחור, מפרק אותי.
הלוואי והייתה אפשרות להתנתק מכל אלו וליהנות, כמו אנשים רגילים שלא חושבים יותר מדי. הלוואי והייתי יכולה להיות פחות תלותית, פחות לסמוך על האהבה, כי היא לא באה, ולא תבוא.
הייתי רוצה לחיות, לפני שהכל נגמר, לפני שאני מוותרת.