המוח שונא הלב אוהב-פרק 4
ואני לא זוכרת מה בדיוק קרה התעוררתי בבית חולים עם צינורות בכל מקום "איפה אני?" מילמלתי "את בבית חולים מתוקה" האחות אמרה והתיישבה לידי "מה אני עושה פה?" שאלתי בשקט "עברת דריסה קשה את תהיי פה שבועיים או יותר" היא אמרה ויצאה "שבועיים?" מילמלתי בכאב ידעתי שאסור לי להיות שבועיים הבטחתי לאמא שלי את הכסף עד שבוע הבא, "מייייגג" שמעתי את בת דודה שלי צועקת "אוי לא" מילמלתי והמשכתי להסתכל דרך החלון "מייג?" היא שאלה עצבנית "ממ?" שאלתי בעצבים "תראי מה הבאתי לך" היא אמרה הסתכלתי עליה והיא נתנה לי שתי חזיות ורודות וחוטיני "את צוחקת עלי?" שאלתי תוך כדי שאני בוחנת אותה היא בלונדינית עם גוונים ורודים בשיער, עיניים אפורות וגוף שכל בן רוצה לנשק, "וואי איזה קשה" היא אמרה בזילזול "חוטיני זה לא תחתון זה חוטים שחיברו זה לזה כדי לגרום סבל לאישה" אמרתי לה מהר "את אף פעם לא נסית ללבוש את זה בכלל" היא אמרה וגילגלה את עינייה "כואב לי הראש באת לפה בשביל לחפור שאני לא נשית שאני צריכה להיות סקסית יותר?" אמרתי בעצבים "יבשה" היא אמרה ויצאה מהחדר.כבר כמה שעות אני יושבת על עדן החלון מחכה לראות את אמי או אבי שידאגו לי שיאהבו אותי אבל ידעתי שזאת בקשה גדולה מדי. "חייםשלייי" שמעתי את קורל צורחת מאחורי "היי" מילמלתי בעצבים "תקשיבי את לא מבינה" היא אמרה וצחקה "ממ?" שאלתי והסתכלתי עליה "אחרי ההפלה אור נכנס לחדר והתחיל לנשק אותי ולעשות לי נעים אחרי זה יצאנו מהמחלקה לכיוון חדר האוכל ו…" עצרתי אותה "אני עייפה אשמח אם תלכי מפה" אמרתי בעצבים "את כועסת עלי?" היא שאלה בזילזול "פשוט תסתמי ולכי" צעקתי לה "יודעת מה הבעיה שלך?" היא שאלה "נו בואי נשמע מהפסיכולוגית שלנו מה הבעיה שלי?" צרחתי לה "את קנאית מסריחה את מקנאה שלי יהיה סיכוי איתו ולך בחיים לא יהיה סיכוי עם רועי כי את מכוערת שמנה וחסרת טעם" היא צעקה וסגרה את הדלת בחוזקה, התחלתי לבכות הדמעות זלגו לי "למה הבאתי לה את הכסף היא הייתה צריכה לסבול" צעקתי והתחלתי להשתגע "אני רוצה להעלם מהעולם אני רוצה להרגיש את הכאב של השנייה ואז להעלם מפה לעלות לגן עדן לסבתא שלי" לחשבתי בכאב ונשכבתי על המיטה. "מייגי אל תשברי מייגי הכל יהיה טוב" הקול של סבתא שלי נשמע באוזני וקפצתי מהמיטה "ס-סבתא?" שאלתי מבוהלת לא היה אף אחד אותו חדר בית חולים שומם, "מייגן" שמעתי את רועי וקפצתי מהמיטה בעצבים "לך מפה" צעקתי "תקשיבי אני…" הוא אמר אבל עצרתי אותו וזרקתי עליו את הכוס שהייתה מונחת על השולחן "עוף מפה" צעקתי לו "לכי לפסיכאטר" הוא צעק וסגר את הדלת. "הלו?" עניתי "איפה את?" אמי שאלה בעצבנות "בבית חולים" מילמלתי "מה את עושה שם?! את צריכה לעבוד תעופי משם ולכי לעבודה!" היא צעקה וניתקה,קמתי מהמיטה בכאב לבשתי את בגדיי ויצאתי מהחדר מסוחררת, "לאן את?" שאלה הפקידה "ל-לשירותים" עניתי ושיקרתי לה,ברחתי מהבית חולים רצתי הכי מהר שיכלתי. "איחרת" צעק לי המנהל "אנ-ני מצט-טערת" אמרתי לו "כדאי לך לתפקד טוב בעבודה או שאני מעיף אותך" הוא אמר בארסיות ויצא הלכתי לקחת את הסינר ונתקלתי במישהו פתחתי את פי "תומר?………
ממשיכה כשיהיו שני תגבות
תגובות (0)