הנשיקה…

אוראינה עמדה מול מינלטה
כאשר מסתקלת בעניוו הצהובות
" מינלטה… "
אמרה אוריאנה
" מה? "
שאל מינלטה
" אסור לנו…אסור לנו להתנשק
אתה משבט אחר וגם אני…. "
" אוריאנה, תעזבי כבר את עינין השבטים, מאז שהיינו ילדים היינו חברים
ואז פתאום הקשבת לאימך והתחלת להיתרחק מימני! "
אמר מינלטה בכעס
" אבל מינלטה, יהרגו את אימי!, כבר הרגו את אבי בעבר כשהיינו תינוקות
ושיחקנו ביחד! "
אמרה אוראינה בכעס חזק יותר
" חשובה לך מישפתח הבנתי. "
אמר מינלטה וסובב את גבו אל אוריאנה.
" מינלטה… "
" מה ?! מה את רוצה מימני??? "
" אתה פשוט לא מבין… "
" מה לא מבין?! אני מבין ועוד טוב מאוד ! את שונאת אותי! "
" לא.. פשוט תקשיב בבקשה…. "
" אוקי… "
מינטה סובב את את גופו אל אוריאנה….
" אני מקשיב.. "
" אנחנו נמצאים באזור שמחולק ל-2 צדדים
צד אחד שאתה עומד זה שבט הסוניראים, השבט שלך
והצד שאני עומדת בו זה שבט הטלנאטיטוראים …, בכל צד יש 2 שומרים
מאחורי השיחים, ועם ניתנשק הם לא רק יהרגו את אימי
השומרים שנימצאים מאחורי הבית שלי, אלא גם אותנו.
וגם אותך. "
" אבל איך שילית את זה אוריאנה? "
" זה קרה כאשר.. אחותי היתנשקה עם ילד משבט הסוניראים
ואני ראיתי הכל כאשר הייתי בת 3 "
כשעוד לא ניפגשנו אפילו. "
" אוריאנה… "
" רק רציתי להראות את אהבתי אלייך…, לנשק אותך
כדי שתביני שאני אוהב אותך…, יותר מכל אחד אחר.. "
" מינלטה.. "
אמרה אוריאנה כאשר דמעות התחילו ליזלוג מעניה
" אני אקריב את חיי בישבילך
עם תקריב את חייך לנשיקה… "
מינלטה לא ענה הוא היה מופתע
" אני אשמח מאוד… "
אוריאנה התקרבה לאט לאט
אל פניו של מינלטה
כאשר הגיע עד שפתיו…
מינלטה ואוריאנה היתנשקו… אך ום דבר לא פגע בהם
שום דבר….
עד שהפרידו בניהם ואז פגעו בהם
אוריאנה אמרה בשקט…
" אני אוהבת אותך מינלטה.. "