הריח המזורגג שלך :'( 3>
לראות אותך. להתבונן, להביט, לחקור כל תו בפניך, פעולות אלא גורמות לי הנאה צרופה מלווה בכאב.
הכל אותו דבר, אנחנו נפגשים…אבל זה אף פעם לא הייתה הצהרה של משהו אינטימי, אני ואתה, אתה ואני.
וכן…אולי אני מרגישה קצת לפעמים כל כך מטופשת שאתה מעביר לי עיפרון עם החיוך הזה שלך, שכל פעם כשאתה מחייך העיניים שלך מצטמצמות לקו דק בקושי אפשר לראותן…וכשאתה מחייך אני מרגישה כל כך טוב ופחות נבוכה כי כשאתה לא- אני מעיניך, אני מרגישה שאני שוקעת אל תוך חלל…
וכן, אני בחיים לא אגיד לך את האופן שבו אתה גורם לבטני להיפך בקרבה, להתאוות לדעת אותך…כי אני פחדנית.
כל שבוע אני מחכה לשבת, היום היחיד שאני יכולה לראות אותך, אלא אם כן יש פעילות אמצע שבוע…אני מייחלת ליום הזה כי הוא קדוש, וכל הזמן מאמינה מחדש שאולי הפעם יקרה משהו מעבר…אבל כל פעם אני חוזרת מאוכזבת הבייתה, שום הודעה, שום בקשה, שום פשוט שום…
לא איכפת לי שלא יהיה בנינו משהו, כי הבטחתי לעצמי שאני לא אתאהב בך או בכל אדם אחר אחרי שיברון הלב האחרון…וכל כך נזהרתי…אבל האהבה באה אליי, כמו אגרוץ נעוץ חזק בבטן, ממקום כל כך בלתי צפוי…למה אני לא יכולה לשנוא אותך כמו פעם?!….
אני רואה אותך שרוי בעצב תמידי, רק לפעמים אתה מחייך מדברים טיפשים…ואני כל כך רוצה לשמח אותך באיזושהי צורה, ושאני מצליחה- יש מליון מעודדות קופצניות שמריעות לי עם פונפונים….אני צוחקת עכשיו….
אני לא רוצה שיקרה כלום…אבל אני רוצה כל כך הרבה, כל כך הרבה דברים שהם אינם בהישיג ידי….אני רק רוצה לדעת אם אי פעם אהבת אותי, חיבבת אותי, ולו רק רגש פצפון קטנטן…רק לדעת שאני לא שוב הוזה, משלה את עצמי, שאני לא סתם מחייכת מכל הודעה טכנית שלך ומנסה לגלות את המעבר להודעה, לא סתם מדמיינת שלפעמים אתה מתבונן בי…בצורה קצת שונה….
והכל התחיל בגלל הריח המזורגג שלך, הריח שלך חילחל לתוך אפי ויצר שם פרפרים, גן עדן שלם…וכן מסתבר שלא רק לי זה היה עושה…
עכשיו אתה איתה, וזה כואב ודוקר, זה דבר כזה שלא מרפה…התנאים השתנו אבל זאת אותה זירה,
אתה עדיין מחייך אלי, צוחק מדברים טיפשיים שאני אומרת, הראשון שמחזיר לי הודעה ומתווכח איתי שעות כמו ילד קטן….
והדבר הזה גורם לי לשנוא אותה, ידעתי שהיא מאוהבת בך…אבל לא ידעתי שזה הדדי..והאמת אני עדיין חושבת ככה, כי אתה עדיין נראה אומלל וכואב…
אני נזכרת בשיחות המטופשות איתה עליך…כבדרך אגב…שיש ליך ריח בלתי נסבל, במובן החיובי…היא כנראה סיפרה לך את זה..כי בכל הזדמנות שיש לך אתה עובר לידי ממש ממש צמוד, כאילו מנסה להתגרות בי…אבל אני לא אתן לך את הסיפוק, אני עוצרת את הנשימה שחס וחלילה שום אוויר מלווה בריח שלך יכנס לשני נחיריי…
תגובות (0)