חלק מחיי❤️

לפעמים-וזה באמת מפתיע
לפעמים זה אפילו על גבול המשעשע,
זה מרגיש כאילו בי משתמשים
זה מרגיש כאילו את טוב ליבי מנצלים….
האם זה הגיוני?!
איך זה מציאותי?!
איך תמיד אני מגיעה
בדיוק לאותה הנקודה
איך זה שתמיד אני נופלת
איך זה שתמיד אני נלכדת
איך זה שרק אני תמיד נותנת ונותנת.
שלא תבינו לא נכון-אינני מתחרטת
ובי אני לא חוזרת
אני נותנת-מבחירה
אני נותנת-מהנשמה
אני נותנת-בלי לקבל תמורה.
אבל את האמת,זה מציק ופוגע שבך נזכרים
רק שממך דברים צריכים.
תתני,תעשי
תקני תפרגני…
אך למה זה תמיד חד-סתרי?!
למה תמיד זה לא נראה הדדי?
אף פעם בשביל להתעניין לא מתקשרים,
תמיד זה מסתיר תחתיו דברים אחרים.
אני יודעת שאני מספיק דומיננטית וחשובה
אני יודעת שבזכותי כל תמונת חייו השתנת.
אני יודעת שאם אני נסוגה לאחור,
הוא יחזור להיות תקוע ובודד באיזה חור.
כן…
אכפת לי-וכואב
כן…
פירגנתי ונתתי-אך מה לעשות?! ויש לי לב אוהב?!
אומנם אתה צעיר בשנים
אך מה עושים מול רגשות מתגברים?!
מה עושים שרגשית אליך מתחברים?
שאותך מרגישים(גם שלפעמים אתה מנסה להסתיר דברים)
כן-
אני כנראה עדיין בגדר ׳אישה׳
שמצפה למינימום יחס מאדם שהיא מעריכה,
אך מסתבר שרגשותינו אינם זהים…
אתה רואה בי-האדם שאכפת לו ממך,
שנותן ונותן, שמבין, שתומך שמפרגן והכי חשוב שם תמיד לצידך!
אך איפה אתה לגבי?!
מה אני באמת בשבילך?!
מה היחס שלך כלפי?!
והכי חשוב לי-
שאף פעם אל תשכח:
״אישה-נשארת אישה!
וכשאתה עושה אותה מלכה
היא סוגדת לך ותתן לך את נשמתה!״