חרטה
איך אני אסביר את ההרגשה? אני לא יודעת. אם אני מנסה ממש חזק,חרטה. חרטה על הכול,שהתאהבתי בך,שהקשבתי לך, שאהבתי אותך,שננתי הכל מעצמי,שהייתי אני עד הסוף.אם היו נשארות קצת מסכות אולי הייתי נפגעת פחות, הייתי מודה בפחות דברים ופחות נותנת מעצמי, פחות נותנת ויותר מקבלת,הייתי מרגישה אחרת.ובסך הכל מי שסובב לי את הראש מצד לצד זה אתה,ומי שגרמה לחרטה היא אני. נכון,אני יכולה לקחת את עצמי בידיים ולהמשיך הלאה,אבל זה קשה.להמשיך הלאה פחות,לאסוף את השברים זאת הבעיה האמיתית,זה הקושי הרציני,לב שנדרס שוב ושוב ושוב,יהיו לו כבר חלקיקים קטנים כל כך שאי אפשר לאסוף,הוא תמיד יהיה לא שלם.
תגובות (2)
אהבתי!
זה מהמם אני מאוהבת