סיפור אמיתי...

כותבת שיר בעיפרון [בחרוזים]

24/02/2012 2020 צפיות 3 תגובות
סיפור אמיתי...

כותבת שיר בעיפרון,
רוצה להוציא את השלדים מהארון,
את השקרים שסיפרת לי כולם כבר יודעים,
כל העיר מדברת, לא מפסיקים לנעוץ מבטים!

אתה, שסמכתי עלייך כל השנים,
תקעת בגבי אלפי סכינים,
את הסכין הראשונה הכנסת בחוזקה,
כשהיינו זוג וברגע אחד נהיינו שלשה,
בפינתי החמה, בתוך חדרי,
שכבת איתה במיטה שלידי,
ברגע שאני נרדמתי מעייפות, אותה גמלת מהתמימות..

את הסכין השניה הכנסת בתכסיס,
כשנפרדת ממני בטלפון כשהייתי בבסיס,
ברגע שבו הייתי שבורה והמומה,
הלכת אליה…לצלע השלישית החדשה!

החלטתי באותו הרגע, שלחזור אלייך זאת תהיה טעות,
הבטחתי לעצמי שבחיים לא אהיה יותר סמרטוט!
בכיתי יום, כאבתי יומיים,
כשפתאום שמתי לב שנועצות בי עיניים,
עיניים שלא ציפיתי לראות,
אך הבחור החליט שלא להרפות..

בסופו של דבר קיבלת סטירה,
ומה לא עשית כדי להחזיר אותי חזרה!
ורדים על המיטה, התחננויות בלתי פוסקות
אבל איתך כבר לא רציתי להיות!!!

אני התעקשתי אבל אתה סירבת לוותר,
כנראה שכאב לך שאני יוצאת עם אחר,
סירבתי להאמין לדמעותייך, לא רצית להקשיב לדברייך,
אבל נשברתי ונתתי עוד סיכוי ליחסים,
אחרי הכל-יצאנו כמעט 4 שנים!

היו עליות, היו ירידות,
עברנו ביחד המון חוויות,
הכל זרם על מי מנוחות,
חשבתי-מה כבר יכול לקרות?!

ואז חודש לפני החתונה,הבטן שלי התהפכה,
בבגידות נהיית כבר אומן מיומן,
ומסתם סטוץ-פיתחת רומן!

אחרי שאת הכוס שברת בחופה,
ואחרי שבלעת רוק כשחתמת על הכתובה,
אחרי שקידשת אותי בטבעת זו,הייתי צריכה לגלות את הזוועה הזאת!!

ללא חשש אתה כבר נפגש איתה בגלוי,
לא מפחד ממה שצפוי,
האיומים שלי נשמעים לך כמו נביחות,
ואתה את שלך ממשיך לעשות!!

ואני קפואה מההלם עומדת במקום,
בולעת את הרוק ומנסה לנשום,
מכל החברות חוטפת סטירות,
שזאת לא הצורה והדרך לחיות!

אך אני על אותן טעויות שוב חוזרת,
ועל עצמי שוב פעם מוותרת,
ממשיכה לחיות באשליות מנסה להפנים,
אבל כבר אמרו לי פעם, אנשים לעולם לא משתנים!
לא משנה כמה תקטרי, עץ עקום אף פעם לא תיישרי!

ועכשיו כבר אין ממה להתרגש,
מה שנשאר זה רק להתגרש,
את האמון בך כבר איבדתי מזמן,
ונשאר לי רק לקוות שהלב המרוסק שלי יתרפא עם הזמן…


תגובות (3)

אני לא….
וואו!!
הכתיבה שלך מדהימה..
את כתבת פה וחשפת פה חיים שלמים.
חיים מלאי בגידה ותולעה כמו שאמרת..
אני לא יודעת מי זה הזבל הזה.. כי בן אדם אני לא יכולה לכנות אותו.
אבל אל תדאגי את תשכחי אותו…
תרימי את הראש ותזקפי את גבך!!
את נשמעת לי בן אדם שמבין ויודע…
זה היה ממש כיף לקרוא את השיר שלך, שיר שכתבת אותו על החיים שלך.
אין יותר מיוחד ומושלם מי זה.
אין לי יותר מה להגיד לך חוץ משאת גיבורה ואת תמשיכי להיות לא משנה מה יקרה לך!!
באהבה ממש עמוקה.. טלי:)

25/02/2012 14:33

תודה רבה טלי..בהמשך אפרסם את המכתב שכתבתי לו ברגעים שלא היה לי אוזן קשבת ממנו, אחרי שכל העניין הזה התפוצץ…
תודה שקראת את השיר :)

27/02/2012 10:35

בכיף!!
אשמח גם לקרוא את השיר הבא.
לצידך תמיד:)

27/02/2012 10:56
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך