לא יודעת מי אני פרק 6

הנערה
פרק 6

קמתי לעוד בוקר קר בבית הגדול של האדון רוברט.היום הרגשתי הייתה טובה יותר,לבשתי את השמלה שלי וירדתי לארוחת הבוקר.
"הקדמת" אמרה הנערה שערכה את השולחן."אני ואלרי,דרך אגב,לא יצא לנו להכיר זו את זו עדיין" היא הניחה את הסכום מידה והושיטה לי אותה,לחצתי את ידה ואמרתי,"אה….את יכולה פשוט לקרוא לי הנערה,כמו כולם כאן" היא צוחקת צחוק מתגלגל ואומרת "אני חושבת שצריך למצוא לך שם" עכשיו גם אני צוחקת.
"אני רואה שאתן מסתדרות" אומר רוברט שבדיוק נכנס לחדר,הוא מחבק את ואלרי ומדביק נשיקה על לחיה,"בוקר טוב ,בנות".
"בוקר טובה" עונה לו ואלרי,"יש כאן ריח טוב,מה הכינה אם הבית?" הוא שואל ואני בינתיים מתיישבת באחד מהכיסאות."היום אני בישלתי" אומרת ואלרי בגאווה ומחייכת אליו
,"אני כבר מת לאכול" אומר רוברט והם ניגשים למקומם.
"נערתי,למה את יושבת לבד?" שואל אותי רוב.
"תצטרפי אלינו,הילדים לא כאן.הם בפיקניק היום"מוסיפה ואלרי,אני קמה ממקומי וצועדת לקידמת השולחן,אני מתיישבת ליד ואלרי,"את יודעת,נערה,אני חושבת שזה הזמן לחפש לך שם".
במשך שעה ארוכה ואלרי מעלה רעיונות לשמות,האמת,שזה די כיף,ואלרי היא בחורה צעירה שכיף להיות בחברתה."אז מה דעתכם על….ויקטוריה?" היא שואלת ומבליעה ציחקוק "ממש לא!" אני אומרת והם נישפכים מצחוק "אולי דונה?" היא שואלת וממשיכה כשהיא מבינה שהשם הזה לא מוצא חן בעניי "סוזן,מריה,רוזה,דניאלה….אי אפשר כך את לא אוהבת אף שם…מה אתה חושב רוברט?"
"אה….אני לא יודעה" הוא עונה.
"מה השם הראשון שעולה לך בראש כשאתה רואה אותה?"
"ים" הוא לוחש
"ים?" אנחנו שואלות יחד,מה הקשר ים?.
"כן..ים. מהרגע שהיא פקחת את עניים אני חשבתי על ים.העיניים שלך הם בצבע של ים אחרי סערה,והשמלה שלך היא גם בצבע של ים….ואת גם שקטה כמו הים" וואו,חשבתי לעצמי,הוא חושב עלי את כל הדברים האלו?
"את יודעת מה?הוא צודק…יש בך משהו שמזכיר את הים" אומרת ואלרי."אז מעכשיו אני ים" אני אומרת…….