להתבגר ולהתפגר- פרק 4

בבוקר אני קמה לקול צעקות של אימי.
״איפה היית?!״ היא צורחת עליי ומורידה את השמיכה. אני קמה מהמיטה ומרגישה סחרחורת חזקה.
״לא.. זוכרת,״ אני אומרת במעומעם, והולכת למקלחת.
״גברת צעירה, את מרותקת לעוד שלושה חודשים! איך את מעזה בכלל-״
״אימא, די.״ אני אומרת בקושי, כי אני מרגישה שקיא מאיים להתפרץ מפי. ״נדבר אחר כך.״
היא רוקעת ברגלה. ״טוב, בסדר, תרדי לארוחת בוקר ונדבר אחרי בית ספר.״
היא יוצאת וסוגרת את הדלת. אני מביטה במראה של המקלחת. אני רואה את שיערי הסבוך, עיניי השקועות והעייפות ובכללי אני משדרת שפת גוף של אדם חולה. פתאום, בלי אזהרה, אני מקיאה לכיור שצבעו צהוב רך, נעים. הצבע שאימא שלי בחרה לו כשעברו לכאן.
״חן?׳ קוראת אחותי, יעל, בבהלה. ״הכל בסדר?״
״תקראי לאימא,״ אני אומרת. היא צועקת לה והיא באה בריצה.
״מה קרה, חני? הכל בסדר?׳
״הקאתי,״ אני אומרת בזמן שאני שוטפת את הקיא מפניי ומהכיור.
״תישארי בבית היום,״ היא אומרת, ונדמה שכל חזותה העצבנית התפוגגה. ״ניתן לך תרופות וניקח אותך לרופא. לעשות בדיקת שתן, אולי שתית משהו מקולקל…״
בן רגע חוזר לי הזיכרון מאתמול בלילה. האלכוהול ששתינו. אם יעשו לי בדיקת שת יגלו את זה מייד!
״לא,״ אני אומרת בתקיפות ומסתחררת אל התיק שלי. ״אני מרגישה ממש טוב. ממש ממש טוב. לא צריך רופא.״
״אנחנו לוקחים אותך לרופא וזהו!״ קוראת אימא שלי, עצבנית שוב.
״הלך עליי,״ אני חושבת בעוד אני שוכבת על הספה בסלון, מכוסה בשמיכה רכה.

״כן. תודה.. בי.״
אימא שלי מנתקת את השיחה. ״עוד שעה יש לנו תור,״ היא אומרת.
״אממ.. אימא,״ אני אומרת בחביבות. ״את יכולה להביא לי את הטלפון שלי?״
על פניה עולה מבט חשדני.
״אל תדאגי,״ אני אומרת ומחייכת. ״אני רק אגיד לרוי שאני לא מרגישה טוב, שלא ידאג.״
היא נרגעת קצת. ״אבל אני רוצה לראות שבאמת שלחת לו אותו,״ היא אומרת ומביאה לו אותו מהשולחן במטבח.
אני כותבת אסאמאס ושולחת אותו. ״הנה, רואה?׳ אני אומרת ומראה לה. בהודעה היה כתוב: ״לא מרגישה טוב, אל תדאג ;))״. היא מחייכת. ״אני אכין לך מרק.״
איך שהיא יוצאת לגינה לקטוף ירקות, אני שולחת אסאמאס מהיר לטור: ״מהר, אני צריכה תערובת שנראית כמו שתן.. אני מרגישה זוועה ואימא שלי רוצה לקחת אותי לרופא לעשות בדיקה! תעזור לי!! חן״
תוך 5 דקות מתקבל אסאמאס תשובה: ״היי חן, אז חיפשתי באינטרנט. תערבבי מים עם צבע מאכל צהוב, וכדי שזה ייראה כאילו זה תוצאה של משהו מקולקל תוסיפי ממש טיפה סוכר. מקווה שעזרתי, תרגישי טוב. טור״
אני מנסה לחשוב איך אני אצליח להכין את זה בלי שאימא רואה. צבע מאכל צהוב יש לנו, היא משתמשת בזה לעוגות שלה, וסוכר ומים יש לכל אחד.
ואז עולה במוחי רעיון. רעיון גאוני שלא נראה כמותו!