לחרוט אהבה עם סכין על היד
אני רק ילדה… רק ילדה בת 15…
אני תמימה, אני לא יודעת מה זה אהבה! אני שבורה… כל מה שראיתי בחיים זה את אבא שלי רודף אחרי אמא שלי עם סכין כי היא בגדה בו… שוב… כל מה שלמדתי בחיים זה לא להיות כמוהם לא משנה מה! אבל… מה כן להיות? התחרשתי מרוב שקיללו אותי בבצפר, התעוורתי מדמעות מכמה שגרמו לי לבכות, אני כבר לא שומעת מחמאות ולא רואה יופי בעצמי! אני רואה את המפלצת שהם ראו בי! אני רואה את הסיבות שהרביצו לי ואני חותכת את עצמי על זה שאני מי שאני! אני רק רציתי לפגוש מישהו שיראה בי משהו אחר! שילחש לי מחמאות באוזן ויפתח לי את העיניים לחיים יפים יותר! זה הכול! ואז פגשתי אותך… את רק ילדה… ילדה בת 13… את תמימה! יותר ממני… יכולתי בקלות למצוא איזה ערס שינצל אותי ואת התמימות שלי ויזרוק אותי! אבל לא… מצאתי אותך… ובלי לדעת בכלל, ניצלתי את התמימות שלך… מי הטיל עלי את הקללה להיות הקללה שלך?! למהה?! אני מעדיפה לסבול! שיזרקו אותי לתוך מים עמוקים או להבות! אבל הקללה שלי זה לטבוע באשמה של כל דמעה ודמעה בעינייך הכחולות! ולהישרף בכאב של לראות את הלב שלך נשרף… איך מלאך כמוך עשה משהו כל כך נורא שהיעוד הצליב את הדרך שלך עם שלי?! אני רק רוצה שתדעי דבר אחד! בחיים לא רציתי ולא ארצה לפגוע בך… כל רגע נוסף שאני זוכה להתכרבל בזרועות שלך זה אושר! אושר טהור! איך… איך אני עושה כל כך הרבה רע למישהי שעושה לי כל כך טוב? אני הסיוט של החלום שלי! אבל.. אני אוהבת אותך! הקללה הזאת היא שלי או שלך? הלחץ הזה… שאני שומעת מכל הכיוונים "היא השתנתה מאז שהיא וזאת נהיו ביחד" אני שיניתי אותך? את אמרת שאת נהיית מי שאת… אבל… כל זה היה שקרים לבנים… אני מאבדת את המילים במבט אחד לניצוץ בעיניים שלך! אני קונה כל דבר שתגידי! גם אם הניצוץ מזוייף… את אומרת שאת מאושרת איתי ואוהבת אותי… אני אוהבת אותך אבל אני בכלל יודעת מי את? את הילדה האופטימית והחברותית הזאת שהכרתי שבשבילה הכול צחוק? הילדה שאוהבת את עצמה את החיים והחברים? הילדה הזאת שהתחברה לכולם עד שהרסתי הכול? או שאת הילדה שנפתחה בפניי רק אחרי חודשים רבים? ששונאת את עצמה וזייפה חיוכים עד שהיא פגשה אותי? שאמרה שכל החברים שלה מזוייפים ולא יודעים עליה כלום? כולם מתגעגעים למה שהיית לפניי… גם את? אבל… אני חשבתי שידעתי מי את… שאני היחידה… מה את רוצה להיות! הלוואי יכולתי להעביר את הזמן הקצר שאנחנו ביחד בזרועות שלך במקום במחשבות על מה את חושבת, כשאת מנשקת אותי, איפה הלב שלך נמצא? הזרועות שלך… אמרתי לך לא פעם, זה המקדש שלי… המרחב המוגן שלי! למרות שהמקדש הזה כבר קרס עלי פעמים! אין לי מקום אחר שאני מרגישה בו טיפת ביטחון! אוטומטית אני מרגישה שחיבוק אחד ממך יכול לתקן כל שבר… אבל… פשוט שמישהו יגיד לי שזה שווה את זה! בבקשה!
תגובות (4)
וואו. לא כל כך מובן אבל משאיר רושם חזק בטירוף. לא יודעת להגדיר מה הרגשתי כשקראתי את זה. A. K. Koren- the sky is blue the stars are shining and the world is round.
זה מקסים.
אבל קצת מתוסבך.
מצד אחד, הבנתי על מה מדובר.
להט בסיפור היה כמו אמיתי.
אך בכל זאת, היה לי קצת מעורפל.
לגביי מה שהדמות רואה בעצמה מפלצת, יש בי הזדהות כואבת לכך
תודה…
נחמד להפוך את הכאב שלי לאומנות
ממש אהבתי אפשר להבין איך אותה נערה מרגישה