מכתב לאקס

האלכוהול זורם לי בדם ואני חושבת עליך, אני עם שתי חברות אבל נמצאת כולי לבד, בלעדיך. הדרך המוכרת לי שבה אנו הולכות נראית ארוכה כל כך ואני נזכרת כמה הייתה קצרה איתך. ואני מודה שאני חושבת עליך הרבה, כי גיליתי כמה שאני אוהבת אותך, וכמה שהכל היה כלכך פשוט, כלכך קל.
בטח היית שמח לדעת שאת כל הערב העברתי בשפה זרה. עם אמריקאים. אני יודעת כמה שאתה אוהב להרגיש אמריקאי.. אבל אני לא הרגשתי קשורה, אני הרגשתי אבודה, בלעדיך.
ושתדע שאפילו כשלמדנו היום על סיפור בריאת העולם איך שאלוקים ברא הכל, ובסוף כילה את עבודתו. חשבתי עליך. כי בנינו ביחד עולם שלם שהיה שייך רק לנו והיינו בודדים ובטוחים בתוכו, וכילית את העולם שלנו. זה לא שהרסת אותו, זה פשוט שהפסקת לעבוד עליו והעולם קרס לתוכו.
ואני לא מאשימה אותך, אני באמת חושבת שכנראה יש סיבות, אבל זה עדיין מכאיב לחשוב על מה שוויתרת. שוויתרת עלינו.
ואני יודעת שהשעה כבר מאוחרת ואני אמורה ללכת לישון, אבל תדע, אהוב שלי, קצת השתנתי מאז הפעם האחרונה שדיברנו, אני חונקת את עצמי בלימודים ומתמסרת אליהם ככל יכולתי ומאודי. עכשיו הלימודים הם המקום הבטוח, העולם שאיבדתי לפני 16 ימים.
ואני באמת מנסה לשכוח ולהתקדם, אבל איבדתי אמון, והכל מגעיל ודוחה ואני לא רוצה עוד להרגיש. לא רוצה בכלל. גרמת לי להרגיש לא רצויה ולא ראויה לאהבה וחשוב לי שתדע את זה כי כל זה בסוף באשמתך..