משפחה ~פרק 33~

כולם תיכננו ללכת לקניות,רק אני וגריי נשארנו.\"נו גריי למה אתה לא רוצה?\"שאלה אליס בקיטור את גריי.\"כי רופא צריך להשאר ליד הלקוחות שלו\"אמר כשהמציא תירוץ.\"ואת קטיה?\" שאל אותי מייק.\"אה,אני מעדיפה להתרחק מאזורי קניות אחרי מה שחלמתי. תיהנו לכם\" אמרתי עם חיוך מצטער.\"טוב,ביי ליל\"אמר מייק עם חצי חיוך ויצא עם אחרים שגם נפרדו מאיתנו. \"קטיה את יכולה לבוא רגע לעזור לי כאן?\"שאל אותי גריי מעבר לחדר ששמה היו תרופות ונוזלים שונים.\"כע כבר באה.\" אמרתי והתקדמתי לחדר, ראיתי אותו מנסה להוציא קופסא אחת.\"תעמדי לידי ותיהיה מוכנה לתפוס את הקופסא\"אמר והזחיל את הקופסא,היא נפלה מידיו ואני תפסתי אותה.הוא קפץ מהכיסא ולקח את הקופסא. \"תודה\"אמר והתחיל לחפש משהו בקופסא.\"נו איך את מרגישה?\" שאל תוך כדי חיפוש.\"מה זאת אומרת?\"שאלתי אותו מבולבלת. \"מה את מרגישה אחרי הכדורים ששתית,ואחרי הנוזל?\"שאל והמשיך לחפש. \"אה,לא השתנה כלום,חוץ מהמצב שכאב הראש עבר לי.\"אמרתי בפשטות. הוא הוציא טבלית כדורים והגיש לי.\"מה שבלעת זה חומר ממכר,הנוזל מבטל כדורים,אחרי כמה שעות הוא ניהיה ממכר. תישתי את התרופה הזו ותיהיה בסדר לגמרי\"אמר ושם את הטבלית בידי.לקחתי כוס מים בלי שאלות ושתיתי את התרופה. אחרי זה הבאתי את מה שנשאר מהטבלית לגריי,הוא שם אותה בקופסא ואז החזיר למקום.

פתאום שמעתי קולות כאב מהחדר הסמוך,מהר יצאתי וראיתי את ליל בוכה על המיטה כשדם יוצא מאזור פגיעת.מהר התקדמתי אליה.\"מה קרה לך לעזעזל?\" שאלתי אותה מודאגת.\"אני ניסיתי להרים את הספר,אבל המיטה גבוהה מידי אז כיווצתי את האזור הפגוע יותר מידי\" אמרה נאנקת בכאבים כדי לענות לי.גריי מהר התקדם והוריד את התחבושת שהייתה עליה, וניסה לעצור את הדימום.\"קטיה תיתקשרי עכשיו לרופא הראשי, ותיתקשרי לאחרים שיבואו\" אמר אלי בלחץ וניסה להרגיע את ליל.התקשרי לרופא הראשי. \"מדבר האוס,במה אני יכולה לעזור?\"שאל קול גברי. \"חברה שלי עכשיו סובלת מכאבים באזור הבטן בגלל דימום שהתחיל לה מחדש\"אמרתי בלחץ.\"היא התכווצה או התכופפה יותר מידי?\"שמעתי את קול הגבר ניהיה רציני יותר.\"כן זה מה שהיא אמרה לי שעשתה\"אמרתי לו עדיין בלחץ.\"אוקיי,תגידי לגריי שישים לה חומר מרדים מהארון של מקרה חירום,אנחנו נבוא הכי מהר שנוכל\"אמר וניתק.\"גריי תזריק לה חומר מרדים מהארון של מקרה חירום!\"צעקתי אל גריי.\"עשיתי כבר\"צעק לעיברי עדיין עסוק.אז התקשרתי למייק,הוא לא ענה. ואז התקשרתי לאדמונד, והוא ענה.\"היי קטיה\"אמר ושמעתי שהם בשוק. \"אדמונד,תביא לי את מייק עכשיו!\"אמרתי לחוצה,שמעתי קצת דיבורים ואז שמעתי את מייק.\"מה קרה?\"שאל מודאג.\"זו ליל, היא התכופפה יותר מידי והפצע שלה נפתח,גריי בנתיים הזרים אליה חומר מרדים כדי שתירגע\"אמרתי עדיין לחוצה קצת.\"אני כבר מגיע.\"אמר ואז ניתק.באתי מהר אל גריי וליל,וראיתי אותה עדיין בוכה ונאנקת מכאבים,כשגריי תופס בפנייה ומנסה להרגיע אותה.\"ליליאן, תסתכלי לי בעיניים,ליליאן,תירגעי\"אמר גריי בלחץ מנסה להרגיע את ליל.היא לא הצליחה להרגע,היא המשיכה לבכות, אך מסיבה כל שהיא, ראיתי שזה לא מהכאב שבבטנה, אלא ממשהו אחר. ראיתי שהיא בוכה דמעות של כאב נפשי, של אובדן. לא יכולתי לראות אותה ככה.התקדמתי אליה באיטיות, טפחתי על הגב של גריי. \"קטיה מה קרה?\"שאל כשראה את מבטי הריק. \"אני,אתה יכול לזוז?\"שאלתי אותו בקול חלש, הוא זז הצידה די מבולבל. \"ליליאן, ליליאן,תיפתחי את עינייך.את במקום אחר,רע. את יכולה לצאת מימנו,פשוט תפתחי את עינייך\"אמרתי בקול שלוו,עינייה היו כבר פתוחות,אך ידעתי שזה לא מה שהיא צריכה. היא לאט לאט התחיל לסגור את ענייה, וכשסגרה אותם לגמרי,היא נרדמה ונרגעה. \"אוקיי,מה עשית?\"שאל אותי גריי מופתע.\"היא פשוט הייתה במקום לא טוב.\" אמרתי בשקט ואז הרופאים ניכנסו, ואחריהם רק מייק.\"איפה כולם?\"שאלתי אותו. \"לא רציתי להדאיג אותם,אז אמרתי שליל צריכה קצת עזרה,מימני\"אמר מתנשף. \"טוב,הגעת לשווא.היא לא הפסיקה לבכות מקודם אבל הצלחנו להרגיע אותה\"אמרתי והוצאתי הנחה והסתכלתי על הרופאים בודקים אותה.\"מה גריי עושה איתם?\" שאל מבולבל. \"הוא רופא, שכחת?כנראה רופא עם עבודה ממש טובה\"אמרתי והסתכלתי עליהם. \"מייק\" אמרתי והסתובבתי אליו. \"מה?\"שאל והסתכל עלי. \"לליל היו סיוטים על האובדון אביכם או משהו כזה?\" שאלתי אותו דואגת.\"כן,פעם ב- היו לה סיוטים על המוות של אבי,למה?\"שאל מבולבל.\"היא התחילה לבכות בהיסטריה בגלל זה כנראה,ראיתי שהיא בוכה מכאב נפשי ולא פיזי\" אמרתי בקול חלש.\"תמיד זה היה קורה באמצע לילה,כשהיא ישנה.היא הייתה מתחילה לצרוח באמצע הלילה,והיו קוראים לי שאני אבוא אליה מהר, ואחרי כמה זמן,כולם היו באים אליה,אדמונד,ליסה,קורטני, ואליס.עבר זמן רב מאז הפעם האחרונה שהיא חלמה על זה.חשבנו שזה עבר\"אמר מייק בקול צרוד והתיישב על הכיסא.\"היא תיהיה בסדר,אני מבטיחה\" אמרתי בחיוך קטן.