משפחה ~פרק 40~

אחרי כמה דיבורים גריי ניגש אלי כדי לבדוק אותי ואת המכונות שלידי. "מותר לך בכלל לעשות את זה?" שאלה אותו אליס. "אני רופא הרי, כאן עבדתי פעם." אמר כשסיים לבדוק את המכונות והתיישב ליד אליס. "אז בכללי, אני יכול לעבוד כאן בתור רופא, בלי לעבוד כאן"אמר וטפח על ברכיו. "אז אתה הרופא של החדר הזה?" שאלתי אותו. "כן" אמר בפשטות ונשען על הספה שישב על. עיניי התחילו קצת לצרוב,ועייפות התחילה לעבור בכל גופי, אך עדיין ניסיתי להישאר ערה. "קטיה, את בסדר?"שאל אותי אדמונד כששם לב לכך שמצמצתי הרבה בעיניי. "כן, פשוט עייפה." אמרתי ושפשפתי את עיני. "ישנת שבוע שלם"אמרה ליל בקיטור עם חיוך. "מה אני יכולה לעשות?" אמרתי צוחקת ושפשפתי שוב את עיניי. "אז תלכי לישון גאון." אמר אלי איאן כשעמד ליד החלון הפתוח. "הא, הייתי מוכנה להישאר ערה בשבילכם, בוגדים" אמרתי צוחקת,ונשכבתי בדרך נוחה על המיטה, והתחלתי להירדם לאט לאט.

הרגשתי שהתעוררתי,פתחתי את עיניי וראיתי שהכל חשוך, עיניי ישר התרגלו למצב החשוך, וראיתי שעכשיו אמצע הלילה, וכולם ישנים. איאן ישן על הכורסה כאילו מישהו סוחב אותו, כשראשו טיפה מופנה לאחור,ופיו פתוח,אדמונד וקורטני ישנו משהו כמו גם שכיבה וישיבה על ספה די רחבה. מייק ישן בעודו נשען על הקיר על הרצפה. לא היה לי נעים, וגם לא הייתי עייפה כלל. אז ירדתי ממיטתי, והרמתי אותו קצת ושמתי אותו על המיטה שישנתי. רציתי להסתכל מהחלון לעבר השמיים, ועברתי ליד המיטה שהייתה מקבילה לשלי, הווילון המפריד היה פתוח מאחור, עברתי וראיתי את גריי ואליס ישנים על המיטה שאמורה להיות למישהו חולה. אני עמדתי לצחוק, אך התאפקתי כדי לא להעיר אף אחד, ולא לגרום להם מבוכה. התקדמתי לאט לאליס, וניערתי אותה כדי שתתעורר. היא התעוררה וקולה היה ישנוני. "קטיה,מה קרה?"שאלה בקול עייף,שכחה מהמצב. זה הזכיר לי איך שהייתי מעירה את אמי כשהיה לי חלום רע ולא יכולתי לישון. הצבעתי בעודי מחייכת חיוך מפגר כנראה על גריי שחיבק אותה מאחוריה. היא לרגע הסתכלה לא מבינה,ואז ראיתי שהיא מסמיקה בטירוף, היא הייתה אדומה יותר מעגבנייה. ואני ניסיתי בכל כוחי להחזיק את צחוקי. "אל תספרי לאף אחד, אוקיי?" שאלה מתחננת. "רק שאלה אחת, ואז אני מבטיחה שלא אספר" אמרתי עדיין מחייכת. והיא הינהנה. "אתם הייתם זוג עוד ממזמן?" שאלתי אותה טיפה נישענת. היא הסתכלה לכל מיני מקומות עם עינייה, ואז נאנחה ועצמה עיניים. "אנחנו זוג מאז טיול הסקי." אמרה בייאוש."הא?"שאלתי אותה עם עיניים פעורות,אך החיוך שהיה עלי נשאר."חצי שנה,חצי שנה אתם זוג ולא אמרתם לנו?"שאלתי אותה צובחת כשאני לוחשת."כי פחדנו להגיד לכם, אנחנו מכירים אותכם כבר, היינו בטוחים שתצחקו עלינו"אמרה די ביאוש,ושמה את ראשה על הכר."טוב,מחר את אומרת. אתם אומרים"אמרתי במבט רציני והורדתי את החיוך."הם יודעים כבר, הם גילו כשלא היית בהכרה.מה שבקשתי שלא תספרי זה שישנו ביחד ככה.את יכולה להבטיח?"שאלה אותי וראיתי בעינייה שהיא מתחננת."טוב,עבר עלייך יום קשה,אני לא אשאל שאלות יותר.אני מבטיחה,לילה טוב"אמרתי מחייכת והלכתי לכיוון החלון,ואז כנראה היא שוב ניסתה להירדם.התקדמתי לעבר החלון ונשענתי על עדן החלון והסתכלתי על השמיים.השמיים היו נקיים מעננים, והירח היה פס דק,אך הכוכבים היו בכל עבר.יכולתי להירגע,עד שהרגשתי מישהו תופס בעורפי ועושה רע מבהיל.קפצתי ישר, ושמעתי מישהו צוחק מאחורי.ראיתי את מייק מאחורי צוחק בלי סוף. "אידיוט אחד!הבהלת אותי למוות!"אמרתי בכעס ונתתי לו אגרוף בכתף,והוא שפשף את המקום הפגוע,עדיין צוחק. התעלמתי מימנו והסתובבתי בחזרה לשמיים."מצטער,לא יכולתי להתאפק"אמר כשנרגע מצחוקו."את יודעת מה הקטע בין אליס לגריי?" שאל והצביע עליהם. "הם זוג,אליס אמרה שידעתם כבר" אמרתי עדיין קצת כועסת עליו והסתכלתי על השמיים. "כן,אבל לא ידענו שברמה כזו."אמר קצת מופתע והסתכל עלי."נו מה אתה מצפה?הם בני 20 ומעלה והם כבר מעל חצי שנה ביחד" אמרתי באדישות."את עדיין כועסת עלי?"שאל ושמעתי את חיוכו בדיבור. "כן"אמרתי והשפלתי קצת את מבטי."רוצה עסקה?" שאל והרגשתי שחיוכו עולה."טוב"אמרתי והרמתי קצת את מבטי.וראיתי שהוא חייך חיוך,טיפה שטני ויותר שמח."אם אני גורם לך להסמיק, תפסיקי לכעוס עלי?"שאל עדיין מחייך את החיוך.ואני צחקתי. "מה?" שאלתי אותו מבולבלת. "רוצה להתערב או לא? "שאל צוחק קצת מתגובתי."אוקיי,התערבנו." אמרתי קצת צוחקת."אני מחבב אותך,מאוד"אמר והסתכל בעיניי. ברגע שאמר את זה,הרגשתי איך ליבי דופק בעוצמה מאוד גבוהה,והרגשתי את פני מאדימות, וחום גופי עולה.ראיתי בעיניו שהוא אומר את האמת. חיוכי ירד ולא יכולתי להגיד דבר."מתברר שניצחתי בהתערבות" אמר פולט כמה גיחוכים ומורח את ידו על פניו."אין לך מה לומר?"שאל עדיין מחייך וצוחק צחוק מובך,והסתכל עלי.אך עדיין לא אמרתי דבר.עדיין הרגשתי את קצב ליבי מואץ,את החום בכל גופי,ואת פניי אדומות כנראה."כנראה לא תעשי איתי יותר התערבויות" אמר ונשען על עדן החלון כמוני. "נסה אותי"פלטתי.הוא הסתכל עלי במבט מבולבל פולט גיחוך.לא ידעתי למה אמרתי את זה."תגידי מה דעתך על מה שאמרתי,אם אני אגרום לך להיות יותר אדומה מאליס כשנגלה לכולם על זה שככה היא ישנה עם גריי"אמר אלי עם חיוך משועשע. הפעם הצלחתי להחזיר אליו חיוך קטן.לפני שיכולתי להגיב,שפתיו נחו על שלי.זה לא היה כמו במקרים אחרים, שהפה זז.השפתיים שלנו פשוט היו מחוברות.אחרי כמה שניות,שפתינו התנתקו.הרגשתי את קצב ליבי עוד יותר מואץ וחום גופי גם עלה. ראיתי אותו מחייך עוד יותר ואז נשען על הקיר. "חיכיתי לזה די הרבה זמן,יודעת"אמר ורכן את ראשו.אחרי כמה דקות של שתיקה. "גם אני"אמרתי כשאני מרגישה את ליבי עומד לצאת מגופי,וכל גופי עומד להנמס מרוב החום שעבר בי. "מה?" שאל מבולבל. "גם אני…גם אני מחבבת…"אמרתי בגמגום,אזרתי אומץ ואמרתי את משפט המלא במלוא האומץ."גם אני מחבבת אותך מאוד!"