נדייה

השעה 15.30 רח' ירמיה 50 תל אביב

נדייה יורדת במדרגות ורצה לעבר תחנת האוטובוס שיקח אותה לתחנה מרכזית ומשם הביתה.

היא חוצה את הכביש ולהפתעתה ולשמחתה ולקול פעימות לבה הענקיות היא צופה באוטו הקטן באותו אוטו שהבקר הסיע אותה המפקד הבכיר לפי כמות הפלאפלים שהיו על מעילו מחייך אליה "ושואל לאן ? לכיוון הביתה ???"

המלים נעתקו מפיה של נדייה היא הנהנה עם ראשה והוא פתח את הדלת שלידו והיא כמו רובוט כמו מישהו שמתניע אותו עם סוללות בשלט רחוק נכנסת והגבר על תקן של נהג מתניע ויוצאים לדרך.

הרדיו מתנגן לו כאילו לא הפסיק מאז שעות הבקר המוקדמות ופעימות לבה של נדייה אט אט שבות לפעילות נורמלית או נכון יותר כמעט נורמלית.

לאחר נסיעה של דקות אחדות הוא פונה אליה ושואל:" עייפה"??? "קצת" "איך מתייחסים אלייך בבית הזה"??? "בסדר גמור". בעלת הבית סומכת עלי מאד ולעיתים רחוקות אני פוגשת אותה, יש לי מפתח ואני עושה את עבודתי בשקט וברוגע, בסביבות 13.00 אלי לאסוף מהגנון את התאומים המתוקים שלה שאוהבים אותי מאד מאד"

"בני כמה התאומים"???? "בני 3 מקסימים כאלה" "ומי שומר עליהם לאחר שאת עוזבת"???? "הסבתא מגיע יום יום בשעה 15.00 כשאני כבר לקראת סיום העבודה , ומזרזת אותי להתכונן לצאת כדי שלא אפסיד את האוטובוס"

"אני שמח שאת עובדת אצל משפחה טובה שמתייחסת אלייך בכבוד"

"תודה"

"האם יום יום את עובדת אצל המשפחה הזו "? "רק 4 פעמים בשבוע ובמקום אחר פעם אחת בשבוע"?

הוא המשיך בנסיעה ואחרי זמן רב מאד היא אזרה עוז ושאלה אותו:"למה אתה עושה זאת בשבילי"??? "מה את מתכוונת" ???
"אני מתכוונת שהבקר במחסום נכנסתי מבלי לעבור שום בדיקה ביטחונית לאחר שמדי יום ביומו החיילים הצעירים שמכירים אותו טוב מאד בודקים אותי ולמה הסעת אותי ויותר מסקרן אותי למה שבת להסיע אותי וכיצד ידעת מתי אני אמורה לסיים את העבודה"??????

"צירוף מקרים מוזר "חייך אליה ובזה תמו השאלות מצידה למרות שהתשובה שלו לא ענתה כלל וכלל על שאלתה.

עד הגעת האוטו למחסום המשיכה המוסיקה להתנגן לה ונדייה לא הבינה עדיין האם היא חולמת ואולי זו המציאות ?????