נפש טועה

דקה דקה ושום דבר לא השתנה,
נשימה נשימה שוב עוזבת האהבה
קרוב קרוב נמצא הכאב בליבי,
מחר מחר אחזיר את מה שלקחת ושייך לי…

שוב פעם נותן לעיניי להתעוור,
שוב פעם חושב שהפעם זה לא יגמר
שוב פעם מוסר את ליבי ללא אבחנה,
שוב פעם נרדם לצידה של אכזבה.

אני נותן לך ללכת כי אני יודע לאן תפני,
אולי גם תרוצי אבל את האמת לא תמצאי
את הולכת לאותו מקום שממנו באת,
לצד השני איפה שמסתפקים במעט.

את חשבת שמיופייך אני אסתנוור,
נהניתי ממנו רגעים ספורים והבחנתי שמשהו חסר
הסתכלתי בפנים ראיתי שממה,
לא ידעתי שגוף פועם אך ללא נשמה
הבנתי שהתאהבתי בבובה על חוטים,
שלהשתנות בשבילה זה לשבור כמה חוקים
אך מי המציא אצלך את אותם כללים,
זה שבגד וזלזל והשאיר אותך עם דמעות על הפנים
נכון למה לו שתשתני,
הוא צריך אישה חלשה שאת הבגידות שלו לא תיראי
אני רציתי אישה חזקה שעומדת על שלה,
עם ביטחון ואמון שדברים ישתנו בשבילה
אך לא בוחרים את מי לקבל,
כנראה הוא יתבלבל שם ונתן לי אחת שרק יודעת לקלקל.

אני יוצא ממך עם עוד שיעור בחיים,
צריך להישרט הרבה עד שאת האחת מוצאים
כל שנשאר לי עכשיו זה לחייך לעצמי,
כי ציפיתי מנפש טועה להשתנות בשבילי…