סיפור אהב עצוב פרק 2
במשך כל התקופה הזאתי שהאהבתי את איליה זה נמשך זמן רב והיה לי ממש קשה למדתי להכיר ילדים חדשים בזמן הזה כמו מארק אבל זה היה דרך מוזרה להכיר אותו דיברתי אם ידיד שלי והוא היתערב לנו בשיחה והוא שאל מה אני שומעת באוזניות ופשוט נתתי לו לשמוע ואז במשך ההפסקות שהייתי איתו אז הכרתי את מקס דניאל ש ודניאל ג שלא תבינו שאני לא יודעת על מה אתם חושבים שאני אוהבת את מארק אבל לא .הייתי עדיין מאוהבת באיליה הבן זבל הזה שאני אוהבת תקוע לי כל יום כל שעה כל בוקר מול העניים ואני טיפשה לא למדתי להיסתדר אם זה
קיצר מאז שהכרתי את מקס דניאל ומארק לא הפסקתי להיסתובב איתם הייתי כל הזמן איתם
ואם לומר תאמת הם מצחיקים אותי המשך כל התקופה הזאת וויתרתי על החברה הכי טובה שיש לי מיכתה ז טוב כע לא בדיוק הכי טובה אבל היא גם אחת מצחיקה .כלום בשכיבה חשבו
שאני מאוהבת באחד מהבנים שהיסתובבתי אבל הם לא הבינו שאני לא .פתחו קבוצה בווצאפ
והייתי הבת היחידה זה נעים להיות מקובלת בחברה של בנים אחרי הדחקה של שנה אבל מצד שני לבנים יש תשטויות שלהם ואני בת ולא תמיד אני חייבת לשמוע או לדעת מה הם עושים
ושם פשוט התחלתי לדבר בפרטי אם דניאל היה למארק ולאיזה שהוא דניאל ריב ואני ודניאל ש ניסינו להשלים בניהם ואז מקס יצא ואז התחלתי לשאול אותו למה הוא יצא וזה והוא הסביר
אחרי כמה דקות שאל אותי מה אני עושה ואמרתי לו שאני מספרת לדניאל מה עברתי
והוא שאל אותי מה עברתי אמרתי לו שלא כדאי לו לדעת שזה סיפור קשה ואז הוא אמר ליע ספרי והיה לי קשה אבל התחלתי סיפרתי לו שעברתי חרם שלוש שנים והוא שאל למה ואמרתי שפשוט שנאו אותי והוא הסביר לי שמלא חברים שלו עברו גם ושהווא יודע שקשה להיתמודד אם זה ואז גיליתי שיש בן אדם בעולם שמבין אותי ולמדתי להכיר בו צדדים שהיתלהבתי מהם
אני חייבת להודות שהוא לא כמו כל הבנים שהכרתי שהוא היה מיוחד.
ושוב אני לא מאוהבת בו…..
תגובות (1)
נשמע פשוט כמו חברות. זה נורא כיף וטוב מרות אדם שהוא כמו עיניים מבינות שמבין ומתחבר איתך. באסה שאיליה הזה עדיין שורף, פשוט תפתחי עיניים ותראי כמה מגוחך טיפשי אומלל ושטחי הוא שהוא עובר כל יום בחורה, זה באמת די פתאט..
כל מה שאת מתארת נשמע טעון ברגש וזה סיפור מעניין אם אני מכירה אותך. את פנית אליי באימייל ועוררת את העניין שלי אז בתור אדם אכפת לי לקרוא אבל אם סתם היית מישהו מהמחשב לא הייתי קוראת. זה סיפור כמו סיפור חיים שמישהו מספר לי, שזה מעניין אבל באמת אני מכירה איזה אלף אנשים עם סיפורים קשים והזויים ומרגשים וכו וזה לא ממש חסר לי. זה גם מסופר כאילו מישהו מספר לך את מה שעבר עליו בחודשים האחרונים. והיי אני לא שופטת, פשוט בתור סיפור לי זה פחות מתאים אולי גם בגלל הגיל שלי שדי גבוה. זה לא שאני סובלת מלקרוא את זה כן?? אני ממשיכה ואני עושה את זה בשבילי ובשביל הכיף שלי חח פשוט כזה הייתי מעריכה ביקורת וחשוב לי להיות כנה.