רחוק ממך.

"אתה הבטחת שתפסיק עם זה". צעקה עליי רוני לאחר שפתחה לי את דלת ביתנו.
"פעם אחרונה שאני מבקשת תפסיק עם זה, בבקשה" התחננה לפני ביבבה חנוקה.
נשענתי על משקוף הדלת וליטפתי את בקבוק הוודקה ברכושניות גדולה.
הבטתי עליה בשמלה לבנה וחגיגית שהחמיאה לה כל כך.
"יפה שלי, יפה לך!" החמאתי לה וחייכתי. "לכבודי?" שאלתי.
טרקתי את הדלת והתקרבתי אליה.
רוני התרחקה ממני ועיקמה את אפה מריח השיכרות הנוטף ממני.
נזרקתי על הספה החדשה שקנינו לא מזמן לרגל שנת הנישואים השנייה שלנו ולקחתי לגימה מהוודקה.
"רוצה?" שאלתי אותה והגשתי בפניה את בקבוק.
רוני העיפה את הבקבוק מידיי ואלפיי זכוכיות התנפצו על הריצפה.
"את מטומטמת!" צעקתי עליה זה בפעם הראשונה מאז החתונה.
"כן, גם אני רק עכשיו גיליתי את זה.
אני מטומטמת!! איך יכולתי להאמין שתשתנה? כל כך הרבה בפעמים הבטחת לי שאתה כבר רחוק מזה ולא! "
הפעם היא לא ניסתה להסתיר את הרגשות שלה שהעיקו עליה.
הדמעות שלה זרמו בשטף והייתי כל כך רחוק מרגש באותם רגעים.
לא ידעתי מי אני, לא ידעתי איזה חיה אני יכול להפוך בין רגע.
דחפתי אותה בחוזקה, מעוצבן על טיפות הוודקה שהריצפה זכתה בהם במקומי.
רוני השתטחה על הריצפה והרימה את שתיי ידיה בבהלה.
דם.
כל כך הרבה דם מזכוכיות קטנות.
כל כך הרבה כאב מטעויות קטנות.
לא הרמתי אותה.
אני כבר לא הג'נטלמן כאשר אני תלוי בבקבוק.
היא ניסתה לקום בכוחות עצמה ונפלה שנית בשמלה לבנה מוכתמת בדם.
החזקתי את הראש בעצבנות.
לא ידעתי מה לעשות.
הבטתי בה שוב וראיתי פחד בעינייה התמימות.
לא מאמין שאני גרמתי לזה.
ידעתי שאני לא מספיק מפוקס כדי להגיב אז יצאתי מהבית במהירות לפני שאני יעשה דבר שאתחרט עליו.
טרקתי את הדלת ביציאה ופחדתי, פחדתי מעצמי.
שעה שעתיים שלוש ואני בשעות הלילה המאוחרות משוטט לבד ברחובות בידי בקבוק בירה גולסטר.
חזרתי הביתה בזריחה.
שום דבר לא היה כמו קודם.
משהו השתנה.
לא, זה לא הרצפה הנקייה להפליא פתאום לאחר המקרה אתמול.
ולא זה לא ארוחת הבוקר שמונחת על השולחן.
משהו השתנה, משהו חסר.
רוני.
דהרתי לחפש אותה בחדרים ולא מצאתי.
פתחתי את הארון וחלל ענקי נפער בפניי. הבגדים שלה לא פה.
העפתי בעצבנות את הכיסאות וחייגתי אליה "מספר זה אינו קיים." ענתה האישה מתא הקולי.
התיישבתי על הריצפה ובכיתי.
התיישבתי על הריצפה והתביישתי.
הרמתי את הראש וראיתי פתק מיוחד לכבודי.
…
"אהוב שלי.
אף פעם לא חשבתי שנגיע לזה.
הייתי בטוחה שאיתך זה לעולמים.
הערב הזה שינה את כל החוקים.
אני כבר לא מכירה אותך ונמאס לי לסלוח.
זוכר שחודש לפני החתונה נשבעת לי שלא תגע בזה יותר כי זה הורס אותך? אז אני שואלת איפה הגבר הזה שתמיד קיים את ההבטחות שלו? איפה הגבר שחלמתי להקים משפחה איתו.
הערב הזה רציתי לספר לך שסוף סוף זכינו, זיכנו לבן זכר.
בתוך תוכי נמצא פרי אהבתנו.
חיכיתי לך בצפייה כדי לבשר לך את הבשורה המשמחת ולא , אתה הפתעתה אותי יותר.
אני לא רוצה לגדל אותו בתוך משפחה הרוסה.
אני לא רוצה לחיות בפחד כל ערב לפני שאתה בא.
אהובי, היה שלום."