שקרים של אהבה

טיפות כבדות של גשם נוטפות על גג הרעפים, מדגישות את השקט השורר כאן. כולם הלכו, רק אני נשארתי. רציתי להישאר עם הלבד, עם הכאב המתחיל לשטוף אותי בגלים קפואים כמו הגשם, ומציפים כל חלק בגופי. הדמעות כבר מוכנות לרדת, רגילות לרגע הזה. הפעם אני עוצרת אותן, הפעם אני לא מוכנה לתת ללבד להתפרץ, הוא יישאר בפנים. לבחוץ דרוש מראה אחר.
אני חופרת בארון ומוציאה עמוק מתוכו את החולצה הקטנה, הצמודה והחשופה שפוגעת היטב בצניעות שאימי מתאמצת להטות עליי.
מורחת על שפתיי אודם בצבע אדום דם.
כעת, מבפנים אני שבורה ומבחוץ זונה, מתכונת מושלמת עבור נערה מתבגרת.
הוא מגיע. נראה טוב, אבל לא יפה במיוחד- מודל סקסי.
"מה איתך כוסית?" קולו עמוק וגברי כשהוא שואל.
משהו בי נרתע אוטומטית, אני מזכירה לידי לא להיקפץ לאגרוף שמכוון הישר לאפו. מזכירה שעכשיו ככה אני, כוסית. "שלום", קול גבוה ועדין יוצא מפי, נשמע נשי מדי. הדמות הסקסית השפיעה עליי.
הוא לא ממשיך לדבר, ישר תופס בידי ומוביל אותי לשם. לחדר שלי, למיטה שלי.
אני הולכת איתו, נותנת לו להוביל.
הוא מושיב אותי על המיטה, מרכין את ראשו אליי ומתחיל לנשק את פי בפראות. ידו מתחילה להפשיט את לבושי ובן רגע אצבעותינו העבות נדחפות לתוכי. אני נאנקת, זה מעודד אותו להמשיך והוא דוחף עמוק יותר. עיני נפקחות בהפתעה שידיו תופסות, צובטות את שדי הימנית. הן לא רואות משהו מנחם, אלא את החום האטום של עיניו.
אני מתחילה באיחור להפשיט אותו, שולפת את איברו העצום ומתחילה לשפשף. הוא נאנח ותנועותיו הופכות לאגרסיביות. הוא פראי יותר ויותר עד שהוא מרגיש מוכן וחודר. הכאב פתאומי, אבל מספק. מתחרה בעוצמתו לכאבי האמיתי. אני נשכבת, נותנת לו לדחוף אותו יותר ויותר, נותנת לו לשלוט לי בגוף כפי שנתתי לקודם.

כבר מאוחר, כולם פה. ישנים. הוא הלך מזמן, פשוט השאיר אותי ככה. עירומה. אני נכנסת עמוק תחת השמיכה. אולי לא למדתי עדיין מהי אהבה, אבל בהחלט למדתי מהי אינה אהבה.