תמימות האהבה …

התקשרתי אליו , והתקשרתי עד שהגעתי לתא הקולי , התקשרתי 3 פעמים … בזמן האחרון , זה קורה לי הרבה … הוא כבר לא כמו פעם ,עונה לי כמה שיותר מהר ..וגם אחרי שרואה שיש לו שיחה שלא נענתה ממני לא ממהר לחזור אליי …אני חושבת שהאהבה שלו אליי דעכה קצת, למרות ששמתי לב אתמול שחזר הביתה אחרי העבודה עם מצב רוח ממש טוב !! ומן הסתם שמחתי איתו וראינו סרט והתכרבלנו מתחת לשמיכה עם מזגן 16 מעלות ובחוץ חום אימים ..
טוב חבל שהוא לא עונה ..אולי הוא עסוק בעבודה , רציתי לשאול אם הוא יכול לצאת מוקדם מהעבודה היום כי גם אני יצאתי מוקדם אז אולי נצא למסעדה או לסרט …אבל בגלל שהוא לא עונה אמצא לעצמי עיסוקים אחרים ! הנחתי את הפלאפון על המושב הקדמי , ממש לידי ליד מושב הנהג והתחלתי לנסוע לסופרמרקט שליד הבית , לקנות כמה בן וג'רי ולהינות מכמה שעות חופשה עד מחר שאני אחזור לעבדוה , עצרתי עם האוטו מול הבית והלכתי לסופר ברגל , זה היה ממש כמה שניות מהבית אז למה לא …
קניתי 4 קופסאות של בן וגרי ובדרך לבית התקשרתי אליו עוד פעם …אולי בכל זאת ישב איתי ונאכל את הגלידה ביחד ואז נתחבק ונתנשק ואולי גם נעשה אהבה … ממש התגעגעתי לליטופים האוהבים שלו .
ושוב , הוא לא ענה … עליתי במדרגות לקומה השנייה והכנסתי את המפתח לתוך הדלת , במטרה לפתוח אותה מן הסתם אבל להפתעתי הגדולה הדלת כבר הייתה פתוחה , ישר חשבתי לעצמי בטח פרצו לנו לבית וממש נבהלתי , אז השארתי את הדלת פתוחה ממש קצת וחייגתי אליו עוד הפעם לשאול מה לעשות ואולי הפעם מזלי ישחק לי אותה והוא יענה , הפלאפון חייג פעם ראשונה זה היה נשמע לי כמו נצח הביפ הראשון ואז בביפ השני שמעתי את הצלצול של הפלאפון שלו מתוך הבית … "הוא השאיר את הפלאפון בבית ?" שאלתי את עצמי בקול חלש , פתחתי עוד קצת את הדלת והלכתי לכיוון הצלצול , עברתי את הסלון , והבנתי שהצלצול מגיע מהחדר שינה שלנו , אך הדלת הייתה סגורה , בדרך גם הסתכלתי מסביב קצת והבית היה נראה לי בסדר גמור , לא מבולגן בגלל שפרצנו לנו או משהו אבל עדיין פחדתי כי הדלת הייתה סגורה ולא יכולתי לראות מה יש מאחורי הדלת , אולי הפורץ רק בחדר השינה ? אז ביד אחת היה לי את הפלאפון שלי שעדיין מחייג לבעלי וביד השנייה אני לוחצת לאט לאט על הידית בלי לנשום , פותחת את הדלת קצת ואני רואה דבר ראשון את הריצפת פרקט שלנו ואז פותחת בשקט עוד קצת …ואני רואה תיק של נשים אבל לא שלי זה בטוח !! פורצת ?? עוצרת את נשימתי ואת המשך פתיחת הדלת ואז בדיוק הגעתי לתא הקולי שוב והצלצול הפסיק , אבל עדיין התיק סקרן אותי נורא אז המשכתי עם פתיחת הדלת , עדיין בשקט ולאט וככל שאני פותחת יותר אז אני גם רואה יותר פרטים שנקלטים לתוך עיניי …בגדים על הריצפה , בגדים של בעלי , בגדים של נשים אבל לא שלי .. ואז אני מגיע לחלק שבו אני גם יכולה לראות את המיטה מרוב שהדלת פתוחה ועיניי נמלאות דמעות …בלי לחשוב יותר מדי , פשוט הדבר שעיניי ראו כבר גרמו לעיניים לדמוע והעיניין הוא שגם לא הצלחתי ממש להפסיק אותם , בטח הפנים שלי היו ממש אדומות כי כשאני בוכה אז הפנים שלי מאדימות …
על המיטה שכבה לה אישה ברונטית עם עיניה סגורות מתענגת מנשיקותיו של בעלי על כל גופה .
אני חושבת שקפאתי לאיזה דקה או שתיים ולא יכולתי לזוז מרוב הלם .. אבל ברגע שקלטתי שאני צריכה לעזוב את המקום כדי שלא יראו אותי , אז משכתי באפי את הנזלת וגרמתי לרעש אבל כבר לא היה לי אכפת הסתובבתי ויצאתי מהבית כששתי הדלתות נשארו פתוחות , גם זו של חדר השינה וגם זו של הבית ובמדרגות לא דפקתי חשבון רצתי ועשיתי רעש , נכנסתי לאוטו במהירות ונעלתי את עצמי והמשכתי לבכות על ההגה בלי להפעיל את המנוע .
והפעם בכיתי בקול ,לא בשקט כמו מקודם ..הוצאתי את זה עד כמה שיכולתי , ושיחזרתי את התמונה בראש בלי הפסקה …אני לא מאמינה שהוא באמת עשה את זה .. בחיי שלא ציפיתי את זה בא בכלל , אפילו לא חשדתי לרגע , סמכתי עליו בעיניים עצומות …הוא תמיד גרם לי להרגיש בטוחה איתו , תמיד גרם לי להרגיש ביטחון לגבי זה שהוא שלי ולא של אף אחת אחרת ….שהוא אוהב אותי ולא מישהי אחרת ..למרות שבזמן האחרון הרגש אולי קצת דעך אבל עדיין לא ציפיתי לכך שתיהיה לו מישהי אחרת … ישבתי לפחות 3 דקות ככה ולא הרמתי את ראשי מההגה ולא הפסקתי לבכות , עד שפתאום שמעתי כמה נקישות על החלון , ונורא נבהלתי וקמתי במהירות מההגה וראיתי שבעלי עומד לו שם בעינים מתחננות , לבוש רק בבוקסר שקניתי לו לפני שנה .. הוא ניסה לפתוח את הדלת אבל לא הצליח כי היא הייתה נעולה , אז אמר לי לפתוח אותה , והדבר היחידי שיכולתי לעשות זה פשוט להזיז את ראשי מצד לצד , כלא מאמינה למה שעשה וכתשובה שלילית לפתיחת הדלת , ואז הוא התחיל לצעוק תפתחי לי הדלת כמה פעמים , ומרוב שהתביישתי בכך שהשכנים ישמעו אותו צורח ויסתכלו ויראו ויביונו הכל אז פתחתי בלית בררה.
ברגע שפתחתי את הנעילה הןא פתח את הדלת , ומשך אותי מהאוטו והתחיל לומר לי "בבקשה תסלחי לי יפה שלי , אני כל כך מצטער , פעלתי בלי לחשוב ואני נשבע לך שזאת הפעם הראשונה שעשיתי את זה בבקשה תסלחי לי אני נשבע לך שאני לא אחזור על זה יותר אף פעם" ואת כל זה אמר בזמן שתפס את ידיי והחזיק בהן ממש חזק , והדמעות עדיין היו שם וככל שהוא דיבר ההתייפחוית נהיו יותר ויותר גרועות ואז התמונה שוב פעם עברה בראשי ולא יכולתי לא להיגעל מכך שידיו נגעו בי באותו רגע אז צרחתי עליו "עזוב אותי!!" ודחפתי אותו ממני והשתחררתי מידיו . "אני לא מאמינה שעשית לי את זה..לא רוצה שתתקרב אליי יותר אף פעם , תעזוב אותי פשוט …תעזוב אני לא רוצה לראות אותך" נכנסתי שוב פעם לאוטו ורציתי לסגור את הדלת אך הוא תפס אותו במהירות וחסם לי את הסגירה , "בבקשה יוליה תסלחי לי , בבקשה , בואי נעלה הביתה ונדבר על זה אל תעזבי …בואי בבקשה" ומשך אותי שוב פעם מהאוטו אך לא הצליח להוציא אותי "אין לי על מה לדבר איתך , אתה מגעיל אותי ! מה שראיתי אי אפשר להחזיר לאחור , 5 שנים אנחנו ביחד ואני מבינה שלא סיפקתי אותך , תלך אליה תתחתן איתה תעשה איתה ילדים את אלה שאני לא יכולה לעשות , תעזוב אותי , לא רוצה לראות אותך, אל תתקרב אליי , מבין אותי ??" את סוף המשפט צרחתי עליו בקול שבור מבכי .
אך הוא לא וויתר , הוא נכנס לאוטו והתיישב עליי עם הבוקסר שלו , "דיי מספיק לירן" התתחננתי בבכי אך הוא תפס את פניי בשתי ידיו והכריח אותי להסתכל לו בעיניים "בבקשה יוליה , אני אוהב אותך בכל ליבי , אני נשבע לך שאף פעם לא אהבתי מישהי ככה כמו שאני אוהב אותך ואני גם אף פעם ל אוהב מישהי ככה , זה היה חסר משמעות , לא הרגשתי איתה את מה שאני מרגיש איתך זה היה סתם הנאה מינית שניסיתי להוציא אבל עדיין זה לא הרגיש לי כמו איתך , זה היה חסק משמעות לגמריי וחד פעמי אני נשבע לך !!! בבקשה תסלחי ..תפסיקי לבכות אהובה שלי , אני כל כך מצטער ..אני כל כך אוהב אותך ו…בבקשה יוליה ..יקירה שלי" המילים שלו כל כך כאבו לי … והתמונה ששיחזרתי בראשי ולא הצלחתי להוציא אותה משם …לא הצלחתי להוציא הגה מפי , ואז הוא קירב את פניו לשלי והתחיל לנשק אותי ואני ניסיתי להתנגד אבל הוא נלחם על זה וראה שהוא לא מצליח …ואז הרחיק את פניו והתחיל לבכות גם כן .. "בבקשה יוליה…." עכשיו גם קולו נשבר
אבל מבחינתי , למרות שאני נורא אוהבת אותו , אני כבר לא אוכל לחזור להיות איתו כמו פעם …זה נורא פגע בי , כאילו בייחוד בגלל שהוא אמר שזה היה סתם …את כל האהבה שלנו הוא הרס בשביל סתם ? כאילו , אם זה היה על משהו יותר משמעותי אז הייתי מבינה אותו והיינו נפרדים עם כאב לב מצידי אבל בסופו של דבר הוא היה נשאר מאושר …
אבל זה היה סתם . והוא בזבז את כל מה שאני מרגישה אליו בשביל סתם . בלי לחשוב אפילו על ההשלכות של זה .. איך זה אפשרי בכלל לפעול בצורה כזו ?
לא סלחתי לו על זה אף פעם … גם ניסיתי שלא לחשוב על זה יותר מדי כדי לא לפגוע בעצמי , כמובן שהתגרשתי ממנו ולקח לי זמן לקבל ממנו חתימה על חוזה הגירושין אבל בסופו של דבר זה קרה והוא שיחרר אותי לאחר שנה …
אני לא סולחת …כי התמונה עדיין תקועה לי בראש .