סברי ג'בארין
אכן סיפור אהבה נכשלת נוסף, כמובן כמו שיטת הכתיבה שלי מלא סימבוליזם וערפול....
סיפור שייך לג'אנר הסיפור הקצר מאוד... שיכול לתת לכל קורא משמעויות לכיוון שלו... מקווה שימצא חן בעיניכם...

השמש והירח

סברי ג'בארין 29/09/2010 2061 צפיות אין תגובות
אכן סיפור אהבה נכשלת נוסף, כמובן כמו שיטת הכתיבה שלי מלא סימבוליזם וערפול....
סיפור שייך לג'אנר הסיפור הקצר מאוד... שיכול לתת לכל קורא משמעויות לכיוון שלו... מקווה שימצא חן בעיניכם...

באחד המקומות, אי שם בזמן קדום רחוק, שכן איש שותק מוזר בהתנהגותיו מפליא ברעיונותיו… לכן מעטים אלה שהתערבו איתו והתרועעו עמו… וכל בן אדם שהכיר אותו תמיד ניסה להתרחק ממנו במידת היכולת, כי חשבו שהוא חסר בינה ובעל מנטליות עלובה… אבל מהמעטים האלה אשר חסו על נפשם ונשארו איתו בקשר לבבי, לא יכולים להיפרד ממנו… אלה הם מי שזכו בהבנת כוונותיו והשגת מטרותיו… המשיכו להתקרב אליו כהתקרבות השמש לכדור הארץ… ככל שהיא מתקרבת כדור הארץ מתחמם, גודלת הסתערותו, משתנה תנועתו, מצהיב ומחויר מזג אווירו…
כך נהיה מצבו של אותו איש מבין וחכם, היות והמעטים התחילו להתקרב אליו יותר ויותר, וככל שהתקרבו אליו והבינו אותו בצורה המושלמת ביותר… וידעו לבטח מידת גדולת ותפארת שכלו, ומידת יכולתו לחשוב ולפענך את הדברים… וכך הוא מבחינתו נהיה יותר מתרגש וסקרן, רוצה לדעת למה סוף סוף מעט מהבריות שועים לו ושמים לב אליו… ובשעת התקרבותם ממנו עד כדי הנשמה האחת, אזי קרה האסון והפגע… אכן כפי שכדור הארץ מתפוצץ כתוצאה מהתנגשותו בפני השמש… התפוצץ גם הוא והחריב את כל אשר סביבו: ממעטים, קרובים ומאושרים… לכן, מאז ומסיפור זה ידע התבל שאם השמש מתקרבת לכדור הארץ אז זהו סופו של כדור הארץ אין מנוס…
אבל מה שלא ידע העולם כולו עד עכשיו היא התשובה לשאלה היותר חשובה מכל האמונות האלו, והיא: אם השמש מתקרבת לירח אז מה תהיה התוצאה??!! האם זה יהיה ההרס וההתפוצצות… עם גודל הכמות… או שמא הקרירות, לכל הדורות והמרירות… או ההיפך מזה, ההתרחקות מהכליון, לשקט ולמנוחה, ולשלוה למיושבים בדעותיהם… מעטים אלה שהבינו את הכוונה, ובמחשבות התרחקו… אבל מי שהבין במה מדברים, נהיה מברי הדעת והנבונים… ובחכם חשב ביסודיות, והרחיק כל ערמומיות… והבין את המצב, ובכה ואת הנסיבות על אבן ליבו חצב…
אכן על הריסות אותו חורבן נמצאה שם אבן חן יקרה, אשר כמעט ואי אפשר להעריך אותה במחיר, וזה מיופי צורתה, נוי מראיה, וטוב נצנוצה. היא היחידה ששרדה אל מול האסון הזה…
אבל אבן חן זו לא מצאה את היד המתאימה, כדי שתושם בין חיקיה, וכדי ליפה אותה ולהתיפה ביופיה ושלימותה, בתוך יד מבוקשת זו… לכן אחרי שאבן חן זו אבדה את ידו של החכם, העדיפה לשאר לבד בין אפר החורבן, חסרת ערך וחסרת חשיבות… ואין מי ששועה לה וליופיה ולמקצת שלימותה…
מצאה את עצמה בודדת במערומים… ללא מקלט, וללא מסייעים… לכן החליטה לקבור את עצמה מתחת לאפר, עד שיבוא יום שבו תמצא את היד הצפויה והמומתנת, כדי שתופיע מולה ותעניק לה את נפשה ואת עצמה בחינם… בתנאי שיד זו תפצה אותה על כל העבר… ושתשמור עליה כשם שיהיו נשמה אחת בגוף אחד…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך