אותו רגע

אני לא ממש יודע לכתוב… וזה רק ניסיון להתבטאות..
אבל אני מעלה את אותה הרגשה שאתם מכירים מישהו לראשונה לא שמי לב אליו ורק אחרי זמן מה אתם קולטים את אותו אדם
ולי זה קרה שהכרתי מישהי בקורס מהצופים…
באמת שקטה נחמדה עם עיניים חומות עמוקות.. שבאמת הרגשתי חיבור ובאמת האירה את עיניי
אני מרגיש את אותה הרגשה שאתם בטוחים שפישלתם או שאתם לא יודעים מה לעשות ושאתם בטוחים שזה לא יקרה.. כי אתם לא בטוחים בעצמכם או שאתם חושבים שפישלתם בגדול.. אז זה אני, אני מסוגל ליותר גרוע אני יודע אבל הפעם הרגשתי שפספסתי מישהי שאני מסוגל להיות שמח איתה! כאילו אני בטוח שזה נגמר אבל עדיין לא.
אני פשוט מרגיש שהכישלון הוא הברור מאליו.. קצת קשה אבל יש יותר גרוע!