~בדרך אלייך~7
"דקלה אני רציתי לדבר איתך על מה שהיה, הדברים בנינו נגמרו בצורה לא טובה ולא הייתה לי הזדמנות להסביר את עצמי או להתנצל.." המבט שלו היה מלא כאב וחרטה כנה, היא ראתה את זה. ובאמת הצורה שבא הם נפרדו הייתה דרמטית ולא טובה.
אחרי מסיבה ארוכה שאיילה ודניאל ערכו בביתם הגיע חבר של דניאל מהצבא והביא איתו שלל "ממתקים" איילה התעצבנה ודקלה ביקשה מדניאל לא לגעת בשום דבר מהחומרים שחבר שלו הביא. הוא דחה אותה ואמר לה שהיא מגזימה ושהוא סומך עליו. מבחינתה זה היה שבירת אמון 'הוא חצה את הגבול' חשבה לעצמה. ואחרי שראתה שזה לא עוזר שהיא כועסת עליו, ושהוא נהנה ומבלה וצוחק עם החבר הזה שלו, היא החליטה לא לשים עליו ופשוט להנות, היא שתתה, ושתתה עוד והמשיכה לשתות וערבבה משקאות ועישנה כדי 'להחזיר לו' 'כדי לעשות לו דווקא' והוא לא ראה אותה למען האמת, היה מרוכז בבילוי שלו. וזה אכל אותה יותר. הדבר הבא שהיא זוכרת שהיא מתעוררת בבית חולים אחרי שעשו לה שטיפת קיבה והזריקו לה נוזלים לוריד. איילה ואמא שלה היו שם. היא חיכתה כל הזמן שדניאל הכנס. וגם בבוקר חיכתה וזה לא קרה. עוד בבית חולים שלחה לו הודעה שמבחינתה זה נגמר ושיהנה עם החבר הזה שלו.
דניאל שחשב שזה קריז ויעבור לה לא לקח את זה ברצינות ובא אליה יום למחרת לקראת הערב, קצת אחרי שהתעורר. היא לא פתחה לו את הדלת. ולא ענתה לו לשיחות. ולא כי לא רצתה. היא רצתה לצעוק עליו, להגיד לו כמה הוא לא בסדר ולכעוס עליו ולדחוף אותו. אמא שלה נשארה איתה באותו היום ווידאה שהיא לא מדברת איתו. והזמן הזה בלעדיו גרם לה לחשוב. והיא הבינה המון דברים..
תגובות (1)
דרושים לעבודה בקלדנות, מדובר על עבודת הקלדה, מדובר על שכר שעתי של 42-48 שקלים לשעה, לא נדרש ניסיון, לפרטים נא לשלוח מייל ל [email protected]