הוא לא בשבילי .

"הוא לא בשבילי" ,
אני ממלמלת , כואבת .
אני מסתכלת עליו ,
כאילו אני מבטיה בעצמי .
היתשנתי ,
כך הוא טוען .. אבל להפתעתי .
זה מציק לי שאתה לא מדבר ,
כאילו אתה מתבייש ,
אני מנסה ליזם ,
אבל זה בעיקר צריך לבוא מהצד שלך .
אולי זה שאני מדברת עם כל אחד שעובר מבסדרון מרתיע אותך ?
עם זה שאני מקנאה שאתה מדבר איתה ?
מה אני כבר עוד יכולה ?!
אני חושבת וחושבת .
מאף כיוון זה לא מגיע ,
אני נשבעת שאני כבר מתייאשת .
אני יודעת שזה לא אמור לבוא לי כמו סוכרייה ,
אבל אני באמת מקווה שאהבה איתך תהייה יפה .
אני עוצרת את עצמי ,
אבל נופלת בחזרה .
אני לא מאוהבת ,
אבל אני לא יודעת מה איתך .

ושוב .. בנים . שונאת אותם . בייי !