מוקדש לאוהבי מפוחית ובמיוחד לנגני מפוחית

הייתי פעם אהובתו היחידה

14/07/2022 260 צפיות אין תגובות
מוקדש לאוהבי מפוחית ובמיוחד לנגני מפוחית

בוקר טוב לכם, שמי סי ואני גרה במגירה העליונה של השולחן הצבעוני. לידי ישנות אחיותיי, די, איי, אף וג'י. הן ישנות אבל אני כבר ערה ומלאה התרגשות. שמעתי שהיום יש הופעה ואני ממש מקווה שהוא ייקח אותי אתו וכשיגיע השיר הקסום ההוא, הוא ייקח אותי בידיו, יקרב אותי לפיו ינשק אותי. ואני אנגן לו בהתרגשות את השיר שלנו, השיר שהוא הכי אוהב.
פעם, הכול היה פשוט, הייתי אהובתו היחידה והוא היה מחזיק אותי בכיסו ובכל הזדמנות היה מוציא אותי, מביט בי בעיניים אוהבות ומנשק אותי בכוח ובעדינות. ואני הייתי משמיעה לו צלילים רכים וענוגים והייתה בינינו הרמוניה נפלאה.
אבל יום אחד ראיתי את המגירה נפתחת ואהובי היחיד והמיוחד הניח לידי מישהי שנראתה ממש כמוני. הוא אמר שזו אחותי הצעירה וקרא לה ג'י.
כמה קינאתי כשהוא היה לוקח אותה במקומי ומנשק אותה. וכבר כמעט התרגלתי למצב החדש והנה הביא עוד אחת די ועוד אחת אף ועוד אחת איי. מה יהיה, אנחנו כבר חמש אחיות, כולנו מאוהבות באיש עם הזקן והשיער הארוך, מחכות בקוצר רוח שיבוא ויבחר אחת מאתנו וכל השאר נשארות שבורות לב. עוד מעט כל המגירה תתמלא. ומה יהיה עלי?, הבכורה, הראשונה האהובה. אני ממש לכודה, ללא מוצא. אם אתרגז ואפסיק להשמיע את הצלילים שהוא אוהב הוא עלול פשוט לזרוק אותי ולהביא תאומה שנראית ונשמעת ממש כמוני ומה אעשה אז? אין לי ברירה ואני בוחרת להסתפק בפירורי אהבתו.
פתאום שמעתי דלת נפתחת, אהובי הגיע. הוא פתח ביד בוטחת את המגירה, הוציא את ג'י ואת איי, סגר את המגירה והלך. "חכה רגע", צעקתי בלי קול, "קח אותי אתך". אבל הוא לא שמע והלך.
פרצתי בבכי והדמעות עלו וכמעט מילאו את המגירה. ידעתי שרטיבות עלולה לפגוע בצליל העדין שלי אבל לא יכולתי להתאפק.
אני לא יודעת כמה זמן הייתי שקועה בבכי ולפתע שמעתי את הדלת נפתחת שוב. אהובי פתח את המגירה הביט בשלולית הדמעות, לקח אותי בשתי ידיו וניגב אותי בעדינות.
הוא הוציא אותי מהקופסא הכחולה, הצמיד אותי לפיו ונשמתי כמעט פרחה. "איפה היית" הוא שאל, "חיפשתי אותך בכל פינה ולא מצאתי. אני לא יכול להופיע בלעדיך". כל הכעס והאכזבה נעלמו ברגע, נישקתי אותו והשמעתי לו ברצף, את כל המנגינות שהוא אוהב. הרגשתי שהוא ממש נמס ולא יכול להניח אותי אפילו לרגע. וכך נסענו ביחד להופעה צמודים צמודים.
לא אספר את כל מה שקרה באותה הופעה, אני רק ארמוז שהוא לא היה מודע אבל מחיאות הכפיים שקיבל, הן בזכותי ואני חושבת שסוף סוף הוא הכיר בכך והבטיח שיותר לא ניפרד.
#כל_הזכויות_שמורות_למתי_גוטמן


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
תגיות: ,
סיפורים נוספים שיעניינו אותך