לבכות או לצחוק?

הראש כבר לא חושב עליו אבל עדיין הלב פועם בחוזקה כשהמבט שלך מחפש ומוצא אותו
החיוך עולה ברגע ששומעים את השם שלו
אבל את לא מבינה איך את אוהבת מישהו שמסוגל לפגוע בך כלכך הרבה
בזה שהיה חלק מהחרם שעשו עלייך לפני שנתיים ואת יודעת את זה
את יודעת הכל
את יודעת על החברה שלו מהבית ספר האחר
את יודעת גם שאת מקנאה בה
על זה שהיא לקחה לך אותו למרות שהוא לא באמת שלך
גם לפני שאמרת לו את מה שהרגשת כלפיו הוא לא ממש התייחס עלייך הוא זרק לחברה שלך משפט כזה בזמן שדיברנו על אחים שלנו היינו סוג של חבורה : איזה יפה אחותה חבל שלא עבר לה קצת מהיופי
ואת לא יודעת עם לצחוק או לבכות
אז הלכת אליו
והוא אמר שאת לא מבינה בהומור
ואת אמרת לו שילך לעזעזל למרות שהמורה וחברים שלו היו בכיתה לא היה איכפת לך מזה רק רצית לברוח משם לא לראות אותו יותר רצית לברוח מהכול לעזוב הכל ולהתחיל מחדש…